בסוף, נשכבנו קטנים מול שמיים תכתוב, תכתוב שאהבנו בשניים מסע, כזה לא היה לי אף פעם נכון יקירה תספרי להם איך החזרנו ליום את הטעם

In the end, we lay down, small, before the sky Write, write that we loved as two A journey—I’d never had one like this Right, darling, you’ll tell them how we gave the day its taste back

נכון, גם יום המחר לא בטוח תודי, תודי שנלחמנו ברוח אז מה, אז מה אם ביקשנו לנוח נכון את כל כך עייפה מלברוח מזה

True, even tomorrow isn’t certain Admit it, admit that we fought the wind So what if we asked to rest It’s true, you’re so tired of running from this

אז שכל העולם יחכה ובינתיים כל מה שחלמנו יקרה נזרוק קלישאות לשמיים ולא נדע עוד עצב כזה דמעות מחלישות את עינייך אבל עד בוא הקיץ הגשם הכל ינקה ושכל העולם יחכה

Then let the whole world wait And in the meantime, everything we dreamed will happen We’ll throw clichés to the sky And we’ll no longer know such sadness Tears weaken your eyes But until summer comes, the rain will cleanse everything And let the whole world wait

אולי בכל זאת עדיף לא לדעת הכל ברוב לא העזנו לגעת בסוף יגידו שאת משוגעת נשכבת בחוץ כשהגשם בכח מכה צועקת שכל העולם יחכה

Maybe, after all, it’s better not to know everything For the most part, we didn’t dare to touch In the end they’ll say that you’re crazy You lie down outside when the rain strikes hard Shouting that the whole world should wait

שכל העולם יחכה,ובינתיים כל מה שחלמנו יקרה נזרוק קלישאות לשמיים ולא נדע עוד עצב כזה דמעות מחלישות את עינייך אבל עד בוא הקיץ הגשם הכל ינקה ושכל העולם יחכה

Let the whole world wait, and in the meantime, everything we dreamed will happen We’ll throw clichés to the sky And we’ll no longer know such sadness Tears weaken your eyes But until summer comes, the rain will cleanse everything And let the whole world wait