הצל שלי ואני יצאנו לדרך השמש עמדה כך בערך פעם אני מוביל ופעם צל על השביל עננים התכנסו בשמיים התחילו לרדת טיפות מים צילי התכנס בתוכי המשכתי לבדי בדרכי

My shadow and I set out on the road The sun was standing roughly so At times I lead And at times the shadow on the path Clouds gathered in the sky Drops of water began to fall My shadow folded into me I carried on alone on my way

בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים אל חיבור דמיוני שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי בוא נקפוץ, נמריא, נעוף אל קשר הצל והגוף די להמשיך לברוח אל מה שתמיד רצינו לשכוח

Let's fly far away You will be my wings To an imaginary union That until now was impossible Let's jump, take off, fly To the bond of shadow and body Enough of keeping on running away Back to what we always wanted to forget

הרוח טלטל הפחד טפטף וחלחל צילי בתוכי מרעיד מפחיד יותר מתמיד הוא שואל לאן אתה לוקח אני משיב לאן אתה בורח למה תמיד קירות מוגנים למה צל כשאור בפנים

The wind buffeted Fear dripped and seeped in My shadow within me trembles More frightening than ever He asks, Where are you taking me? I reply, Where are you running away to? Why always sheltered walls? Why a shadow when there is light within?

לשכוח את דלתות הבלבול את הילד שמציץ דרך חור המנעול בוא נעבור את הגבול אל החופש שהיה כבול ורק מנגינות מזכירות שבחוץ אפשר להיות משוחרר מכל פחד רק כשהצל ואני ביחד

To forget the doors of confusion The child peeking through the keyhole Let's cross the line To the freedom that was bound And only melodies remind That outside one can be Free of every fear Only when the shadow and I are together