על שפת נהר רצופה אבנים חלקות הורדתי נוצות שאיבדו מיופיין כשיפשיר שוב השלג בהר הרחוק יעלה הנהר וישטוף גם אותן

On a riverbank strewn with smooth stones, I removed feathers that had lost their beauty. When the snow on the distant mountain melts again, the river will rise and wash them away as well.

שפת נהר מלאה עשבים ירוקים השארתי נוצות שדהו משכבר כשיגיעו רוחות ויבואו גשמים יעלמו נוצותיי במורד הנהר

A riverbank full of green grasses, I left feathers that had long since faded. When the winds arrive and the rains come, my feathers will disappear downstream.

ואיש לא ידע שהייתי אחרת שהייתי שונה כל כך אבל אני אף פעם לא אשכח

And no one knew that I had been different, that I had been so different, but I will never forget.

על שפת נהר רחוקה מדרכים ואורות למדתי איך לתלוש מגופי את כל אותם שקרים שגרמו לי לראות בדרך עיוורת את מה שאני

On a riverbank far from roads and lights, I learned how to tear from my body all those lies that made me see in a blind way what I am.

ואיש לא ידע שהייתי אחרת שהייתי שונה כל כך אבל אני אף פעם לא אשכח אוווו ואיש לא ידע שהייתי אחרת שהייתי שונה כל כך אבל אני אף פעם לא אשכח

And no one knew that I had been different, that I had been so different, but I will never forget. Oooo And no one knew that I had been different, that I had been so different, but I will never forget.

לפעמים ממעופי על גג העולם אני בוחרת את שפת הנהר לחצות להזכר בדמותי הנשקפת משם מחייכת אליי, מלאה בנוצות

Sometimes, from my flight on the roof of the world, I choose the riverbank to cross, to remember my image reflected there, smiling at me, full of feathers.

ואיש לא ידע שהייתי אחרת שהייתי שונה כל כך אבל אני אף פעם לא אשכח

And no one knew that I had been different, that I had been so different, but I will never forget.