מתקדמת אל האבן
מאחורי שער ברזל
עומד שם איש שמתפלל
ומבקש שנשלם
שורות, שורות
והדמעות שוב מאיימות
אני אף פעם לא יודעת
אם עד להן
I move toward the stone
Behind an iron gate
There stands a man who is praying
and asks that we pay
Rows, rows
and the tears threaten again
I never know
if up to them
זה שוב אותו הגעגוע
כמו דיבוק, כמו שריפה
הוא מתפשט בי ונוגע
בכל מקום -
אתה
It's that same longing again
Like a dybbuk, like a fire
It spreads within me and touches
in every place —
you
כשכולם יחד מתקדמים
אני פוחדת מי בתור -
מי יעקור לכאן ממני?
הם צועדים
כמו בטיול שנתי לא מאורגן
רק הדקות
עוברות על פני כולם
ומשאירות סימן
When everyone advances together
I'm afraid: who is next —
Who will be uprooted here from me?
They march
like on a disorganized annual trip
Only the minutes
pass over everyone
and leave a mark
זה שוב אותו הגעגוע
כמו דיבוק, כמו שריפה
הוא מתפשט בי ונוגע
בכל מקום -
אתה
It's that same longing again
Like a dybbuk, like a fire
It spreads within me and touches
in every place —
you
