[וורס 1: שאנן סטריט] הבוקר כשהשכמתי ופתחתי את החלון מהריח של הזבל קפץ עליי רעיון מדליק, אמרתי, מרגש כולם פה שובתים, נשבות גם מה יש למה רק מורים, משרד הפנים, מחלקת תברואה מעתה סתם אנשים יכריזו על סכסוך עבודה דיונים מרתונים עמוק לתוך הבוקר בורקסים ומיצים שעולים ביוקר חלאס, נמאס, עד שלא ירד המס, ישפרו את הגראס וישחררו את החיות מהקרקס שובת לא זז מכאן יושב ומסתלבט עכשיו את הכדור למגרש שלכם בועט אז כדאי שתיענו לתביעותיי אחרת לא תראו אותי ודי

[Verse 1: Shaanan Streett] This morning, when I got up and opened the window, from the smell of the garbage an idea jumped at me. Cool, I said, exciting. Everyone here is on strike—let’s strike too, why not. Why only teachers, the Interior Ministry, the sanitation department? From now on, ordinary people will also declare a labor dispute. Marathon deliberations deep into the morning, bourekas and juices that cost a fortune. Enough, I’ve had it: until they lower the taxes and improve the grass, and release the animals from the circus — I’m on strike. Not moving from here, sitting and chilling. Now I’m kicking the ball into your court, so you’d better meet my demands, otherwise you won’t see me anymore, period.

[וורס 2: שאנן סטריט] אני רוצה לקבוע עם מי אני שוכב מתי כמה ובאיזו תנוחה אני רוצה לקבוע בשבילי ובשבילכם מתי בכל שבוע חל יום המנוחה רוצה להיות זה שמחליט אחת ולעולם מתי אסור להשתמש יותר ברינגטון מסוים אני דורש עונש חמור 20 מלקות בתחת למשווקי התכשיר הארור שאמור למנוע קרחת אני דורש שהטעם במסטיק לא יפסיק ויחזיק לפחות שעתיים "שיחזירו את "זהו זה ולא אחרת אני שובת דורש בחוק טמפרטורה שתונהג במסעדות תיאטראות וקולנועים תמיד דורש שיהיה לי נעים אני מוכן למשא ומתן בלי תנאים מוקדמים ולא אתן שנגלוש לפסים אלימים אבל אני מזהיר אתכם, אני לא כמו המורים אצלי שביתה זה שביתה לא עיצומים

[Verse 2: Shaanan Streett] I want to decide who I sleep with, when, how many times, and in which position. I want to decide, for me and for you, which day of the week will be the day of rest. I want to be the one who decides, once and for all, when it’s forbidden to use a certain ringtone anymore. I demand a harsh punishment — 20 lashes on the butt — for the marketers of that cursed product that’s supposed to prevent baldness. I demand that the flavor in chewing gum won’t fade and will last at least two hours. Bring back “Zehu Ze” — and nothing else. I’m on strike. I demand by law a temperature to be maintained in restaurants, theaters, and cinemas — always. I demand to be comfortable. I’m ready for negotiations without preconditions, and I won’t let us slide into violence. But I’m warning you, I’m not like the teachers: to me a strike is a strike, not sanctions.

[וורס 3: MC שירי] סדר בבית המשפט,שירי כאן כולם פה בשביתה גם אני רוצה אני דורשת לסיים את התואר בשנה דורשת שלהיות שמנה יהיה באופנה דורשת לבטל את "בעלי" כמילה ולהעיף ת'שוביניסטים דחוף לגמילה אני דורשת שהאקס שלי יחזור שהוא זוחל וכשהוא יחזור אני אשלח אותו לעזאזל להחרים שעונים מעוררים להכפיל את מספר הלילות הסוערים דורשת שישתוק האיש שתמיד אבל תמיד, יש לו משהו רע להגיד מבקרים אתם אצלי על הכוונת זה הזמן להיות נחמד לפני ששירי מתעצבנת אז כל האנשים בשורה אחת מולי קדימה כולם לכיוון שלי שמאל ימין שמאל להסתדר בשורות אני פותחת עכשיו באם כל השביתות

[Verse 3: MC Shiri] Order in the court — Shiri here. Everyone’s on strike; I want in, too. I demand to finish my degree in a year, demand that being fat be in fashion, demand to abolish “my husband” as a word, and to throw the chauvinists urgently into rehab. I demand that my ex come back crawling, and when he does, I’ll send him to hell. Ban alarm clocks, double the number of stormy nights, demand that the man who always — but always — has something bad to say, be quiet. Critics, you’re in my crosshairs; now’s the time to be nice before Shiri gets angry. So everyone, in a single line in front of me, come on, all of you, toward me, left, right, left — line up in ranks; I’m launching now the mother of all strikes.