עכשיו אחרי יומיים שלושה שנסעת ולקחת את כל מה שהייתי איתך גיליתי תמונות על הקיר הלבן וכמה עננים באפור על תקרת המטבח

Now, after two or three days since you left and took with you everything I had been with you, I discovered pictures on the white wall and a few gray clouds on the kitchen ceiling

ממש באותו היום שנסעת צלצל השעון והעיר את הבית כולו ושמש חורפית בתריסים נכנסה וראיתי פנים בקפה דומות לא דומות

On the very day you left the alarm rang and woke the whole house, and a winter sun came in through the blinds, and I saw faces in the coffee — alike, not alike

פתאום כשלא באת אני רציתי כל כך ופתאום כשלא באת נעשה לי קר והדלקתי את האור בחדר הסמוך וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף

Suddenly, when you didn’t come I wanted so much, and suddenly, when you didn’t come I grew cold, I turned on the light in the adjacent room and waited for you for hours without air and body

אחר כך גלשה התקרה לרצפה והשחקים נמלאו ציפור ונסעתי רחוק כמו יונה של בר והייתי חולם והייתי ער

Afterwards the ceiling slid to the floor, and the skies filled with birds, and I traveled far like a wild dove, and I was dreaming and I was awake

לאט לאט כבה האור לבדו ונותרתי חשוך, והייתי לבד מן הקיר הלבן גלשו התמונות עצובות עצובות, כי פתאום כשלא באת

Slowly, slowly the light went out on its own, and I was left in darkness, and I was alone, from the white wall the pictures slid down, so sad, so sad, because suddenly, when you didn’t come

פתאום כשלא באת אני רציתי כל כך ופתאום כשלא באת נעשה לי קר והדלקתי את האור בחדר הסמוך וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף

Suddenly, when you didn’t come I wanted so much, and suddenly, when you didn’t come I grew cold, I turned on the light in the adjacent room and waited for you for hours without air and body