הראה לי מקום שבו אוכל לשטוף את חיוורוני באור טהור הבא אותי למרגלות היכל שבו את תפילתי אדע לשמור

Show me a place where I can wash my pallor in pure light bring me to the foot of a temple where I will know to keep my prayer

חדד חושי לקסם בו בערתי כשלא היה לי צורך להסתיר את מבוכת גופי ולא ידעתי שאין מקום בי שאינו שביר

Sharpen my senses to the magic in which I burned when I had no need to hide my body's confusion, and I did not know that there is no place in me that is not fragile

השאר אותי בקצב מחוייך כי לא אוכל לחמוק מיכולתי קרב אותי אליך, אל תשכח ואל תצא לי, לא, מדעתי

Keep me in a smiling rhythm, for I cannot escape my own capacity; draw me near to you, do not forget— and do not, no, slip from my mind

אני שקט, כמעט לא מפחד אתה גבוה, חש איתך קרבה ואם פתאום גם נשמתי רועדת חוזר בי אל עצמי, אל האהבה

I am quiet, almost unafraid; you are lofty; with you I feel closeness, and if suddenly my soul also trembles, I return within myself, to love

ואני תפילתי אליך נאמן בכפות ידיך נאסף אל זרועותיך בתפילה...

And I, my prayer to you, faithful in the palms of your hands, gathered into your arms, in prayer...