כמה זה לחוץ אז למה עיר? סתלבט בקיבוץ בחצי מחיר אנ'לא עובד קשה בשביל להיות עשיר. לא מחפש כפיים אם זה לא בסוף ה- עד שמצאתי מה חיפשתי קצת הרגשתי תקוע כמו שליח שלא קולט שבקיבוץ אין רחוב "אתה רואה פח?" "יש פה באמפר" "וואה וואה אתה לא קרוב" עד שמשהו נפתח בי כמו השער הצהוב לא ידעתי שחיפשתי אז זקנה על קלנועית שתצא עלי "בחור אתה טס כמו חללית" וואלה. פה זה לא מירוץ פה לא צריך ללחוץ פה לא נורא אם לא יהיה חרוז חרוז. ניסיתי אז לפרוח בבטון המזוין לקח לי זמן לקלוט שהבטון עושה לי פריחה לקח לי זמן לענות לכל מי שאמר "שמע אתה גר רחוק" נכון אחי, גר רחוק, ממך כמה זה לחוץ אז למה עיר סתלבט בקיבוץ בחצי מחיר לא עובד קשה בשביל להיות עשיר לא מחפש כפיים אם זה לא בסוף השיר והיו ימים הייתי קצת עכבר העיר אלחוטי, אחותי זה השביל של האופניים שם בסוף אפילו לא עכבר הכפר סתם בן אדם שאוהב לגור בחור ולקרוא לו מרכז העולם או פריפריה? סרט מלחמה או בית שאן אימפריה? רמקולים על שפת כינרת, טבריה, אחלה צחוקים או טרגדיה? ניסמן, נראה לי איזה ילד שינה את הערך של האסי בויקיפדיה עזוב ג'ימבו שחרר אל הגליל והבקעה לערבה ולגולן משפחות עולות בסופ"שים כמו לכותל חלומות מתוקים על שדות ירוקים אבל כל הדרכים מובילות לחדר אוכל לא רוצה לריב על חניה א-הה למה לי לגור בתוך אתר בניה? תן לי מיקרופון וגופיה. יאאלה ג'ימבו קח אותי לפטריה. יושבים פה בקיבוץ חושבים מה לעשות חיים לנו בסרט כאילו יש אפשרויות. רוצה ליפול על פיצה אבל היא תגיע עוד יומיים רוצה לצאת לדרינק? סע שעתייים! אבל יש פה ים שקט ויים התראות ויים דשא ויש פה גם ים ממטרות ויים שמש שמשזפת ים לטאות ויש פה ים ים ים בריכות כמה זה לחוץ אז למה עיר סתלבט בקיבוץ בחצי מחיר לא עובד קשה בשביל להיות עשיר

How stressed is it, so why a city? Chilling in the kibbutz at half price I don’t work hard to be rich. Not looking for applause unless it’s at the end of the— Until I found what I was looking for I felt a bit stuck, like a delivery guy who doesn’t get that in a kibbutz there are no streets. “Do you see a trash can?” “There’s a speed bump here.” “Wah-wah, you’re not close.” Until something opened up in me, like the yellow gate. I didn’t know I was looking—for an old lady on a mobility scooter to go off on me: “Boy, you’re flying like a spaceship.” Valla. This isn’t a race here, here you don’t need to press, here it’s not terrible if there isn’t a rhyme. A rhyme. I tried then to bloom in reinforced concrete— it took me time to realize the concrete gives me a rash. It took me time to answer everyone who said, “Listen, you live far away.” Right, bro, I live far—from you. How stressed is it, so why a city? Chilling in the kibbutz at half price, I don’t work hard to be rich, not looking for applause unless it’s at the end of the song. And there were days I was a bit of a city mouse— wireless; sis, that’s the bike lane over there. In the end not even a village mouse, just a person who loves living in the sticks and calling it the center of the world. Or the periphery? A war movie or Beit She’an an empire? Speakers on the shore of the Kinneret, Tiberias—great laughs or tragedy? Nisman, I think some kid changed the Assi entry on Wikipedia. Leave it, Jimbo, let it go. To the Galilee and the Valley, to the Arava and the Golan— families go up on weekends like to the Western Wall. Sweet dreams of green fields, but all the roads lead to the dining hall. I don’t want to fight over parking, uh-huh. Why should I live on a construction site? Give me a microphone and a tank top. Come on, Jimbo, take me to the Pitria. Sitting here in the kibbutz, thinking what to do, living like in a movie as if there are options. I want to land on a pizza, but it’ll arrive in two days. Want to go out for a drink? Drive two hours! But there’s a sea of quiet here, and a sea of notifications, and a sea of grass, and there’s also a sea of sprinklers, and a sea of sun that tans a sea of lizards, and there’s sea-sea, a sea of pools. How stressed is it, so why a city? Chilling in the kibbutz at half price, I don’t work hard to be rich.