והירח היה מלא כל הלילה
וזה משאיר אותי למעלה
תכתוב על ארבע קירות ברגע
ולא די לה
And the moon was full all night
and it keeps me up
write on four walls in an instant
and it isn’t enough for her
גל של הזיות בטבע
מאבד מציאות לרגע
איך בסוף היא תמיד חוזרת לעצמה
ולא די לה
A wave of hallucinations in nature
losing reality for a moment
how in the end she always returns to herself
and it’s not enough for her
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד אור עולה ומראה לאן
Suddenly, when it seems that dawn will never break,
an old memory rises again
suddenly, when it seems that dawn will never break,
another light rises and shows where
סיגפו זה חם וזה פוגע
לא את הכל אתה יודע
זה אותו האור שתמיד ליווה אותך
ולא די לה
Asceticism—it burns and it hurts
you don’t know everything
it’s the same light that has always accompanied you
and it’s not enough for her
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד אור עולה ומראה לאן
Suddenly, when it seems that dawn will never break,
an old memory rises again
suddenly, when it seems that dawn will never break,
another light rises and shows where
היא חזרה משם כדי להשלים לה את המעגל שלה
אל המעיין בא גדי בא גדי קטן
היגיון של אגדה היא מרגישה כמו ילדה קטנה
בשדה גדול של הבנה, טהורה
She came back from there to complete her circle
to the spring came a kid, a little kid
the logic of a legend; she feels like a little girl
in a great field of understanding, pure
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד אור עולה ומראה לאן
Suddenly, when it seems that dawn will never break,
an old memory rises again
suddenly, when it seems that dawn will never break,
another light rises and shows where
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד אור עולה ומראה לאן
Suddenly, when it seems that dawn will never break,
an old memory rises again
suddenly, when it seems that dawn will never break,
another light rises and shows where
