כי אשמרה שבת, אל ישמרני אות היא לעולמי עד בינו וביני!
For if I keep the Sabbath, God will guard me; it is a sign forever between Him and me!
אסור מצֹא חפץ עשות דרכים, גם מלדבר בו דברי צרכים, דברי סחורה, אף דברי מלכים, אהגה בתורת אל ותחכמני!
It is forbidden to pursue one’s own affairs, to make journeys; also to speak on it of mundane needs, of commerce, even of matters of kings; I will meditate on God’s Torah, and it will make me wise!
בו אמצא תמיד נֹפש לנפשי, הנה לדור ראשון נתן קדושי, מופת בתת לחם משנה בשִשי, ככה בכל שִשי יכפיל מזוני!
In it I always find rest for my soul; behold, to the first generation He gave its sanctity—a wonder in giving double bread on the sixth day; thus, on every sixth day He doubles my sustenance!
מחל מלאכה בו סופו להכרית, על כן אכבס בו לִבי כבורית, ואתפללה אֶל אֵ-ל ערבית ושחרית, מוסף וגם מנחה, הוא יענני!
One who desecrates it with work—his end is to be cut off; therefore I will wash my heart in it, like with lye; and I will pray to God—Arvit and Shacharit, Musaf and also Mincha—He will answer me!
ראפ: השבת היא של כֻּלנו, תנו לי את תשומת לִבכם!
נראה לך שאני לא עושה קִדוש, ושלום עליכם?!
זה הזמן שלי של שאנטי, זמן משפחה, שִשה ימים של 'בבילון' חנקו לי ת'נשמה!
גם לי היה סבא שלקח 'תי לבית כנסת, שִׂחקנו סטנגה בחוץ על המרפסת
שבת בלי ג'חנון, עכשיו באמת הצחקת, בלי לחיים, קצת מחייה, חמין אצל הסבתא
אח שלי, עזֹב אותך פוליטיקה ובָלָגָן, אני אוהב ת'רבנים האלה שבאים 'ךָ בפָנָן
עוד בגן, מזמן, איך שרנו כֻּלם: פני שבת נקבלה.
Rap: Shabbat is for all of us—give me your attention!
You think I don’t make Kiddush and sing “Shalom Aleichem”?!
This is my shanti time, family time; six days of “Babylon” have choked my soul!
I too had a grandpa who took me to synagogue; we played stanga outside on the porch.
Shabbat without jachnun—now that’s really funny; without a l’chaim, a little mahia, cholent at grandma’s.
My brother, drop the politics and the balagan; I love those rabbis who come at you straight, in your face.
Back in kindergarten, long ago, how we all sang: “Let us welcome the Sabbath’s presence.”
