היא נתנה לו מראה מכושפת ואמרה לו לפני שנסעה לעולם אהיה מחפשת את פניך מתוך המראה

She gave him an enchanted mirror and told him before she left: I will always be searching for your face within the mirror

ואתה תסתכל ערב ערב כנכנע לציווי אפלולי כך, לא תשכח לא תשכח, לא תשכח שאתה שלי

And you will look, evening after evening, as if submitting to a dusky command; thus you will not forget, you will not forget, you will not forget, that you are mine

הוא חשב שהיא סתם מדברת כי הוא לא האמין בקסמים ומצא את עצמו אותו ערב מסתכל בה פנים אל פנים

He thought she was only talking, for he did not believe in magic, and that very evening he found himself gazing into it, face to face

ועבר בגופו זעזוע לא ידע אם לבכות או לצחוק מה עוללה היא מצאה תחבולה להחזיק מרחוק

A tremor passed through his body; he did not know whether to cry or to laugh. What had she wrought? She had found a stratagem to hold him from afar

ובכל ערב בכל מצב רוח הוא חזר להביט, לא חדל אם רצה מדי פעם לברוח הוא גילה שהוא לא מסוגל

And every evening, in any mood, he returned to gaze, he did not cease; if now and then he wished to flee, he discovered he was unable

היא נסעה לתקופה לא מוגדרת והפקידה אצלו את צילה כך, לא שכח לא שכח, לא שכח ונשאר שלה.

She left for an undefined time and entrusted him with her shadow. Thus he did not forget, did not forget, did not forget, and remained hers.