ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש

A land that devours its inhabitants, flowing with milk, honey, and azure, at times she herself even takes by force the poor man’s ewe-lamb.

ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת

A land whose clods have turned sweet to her, and salty, like weeping, all her shores, to which her lovers have given all they could give.

שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים

The white squill returns to bloom there, alone, along the path, and jasmine will return the fragrance to the fields of her lost time.

ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת

A land whose clods have turned sweet to her, and salty, like weeping, all her shores, to which her lovers have given all they could give.

כל אביב שבים לה סביוניה לכסות את כל קמטי פניה רוח קיץ עצב אבניה ילטף באור

Every spring her dandelions return to cover all the wrinkles of her face, a summer breeze will caress with light the sorrow of her stones.

שב הסתיו עם כובד ענניה לעטוף אפור את כל גניה והחורף את שמורות עיניה הבוכות יסגור

Autumn returns with the weight of its clouds to wrap in gray all her gardens, and winter will close the lids of her weeping eyes.

שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים

The white squill returns to bloom there, alone, along the path, and jasmine will return the fragrance to the fields of her lost time.

שב הסתיו עם כובד ענניה לעטוף אפור את כל גניה והחורף את שמורות עיניה הבוכות יסגור

Autumn returns with the weight of its clouds to wrap in gray all her gardens, and winter will close the lids of her weeping eyes.