יש לה תלתלים, תלתלים, תלתלים וצחוק פעמונים, פעמונים, פעמונים עיניים כמו גלים, כמו גלים, כמו גלים יפה כמו מלאכים, מלאכים, מלאכים

She has curls, curls, curls and bell-like laughter, laughter, laughter eyes like waves, like waves, like waves beautiful like angels, angels, angels

איך שהיא מתעוררת, מתופפת על קירות צוחקת בוקר טוב עולם בשקט מנשקת, מניפה תריסים כדי לראות איך שהשמש מחייכת גם

As she wakes, she drums on the walls, laughing, 'good morning, world' quietly she kisses, lifts the blinds to see how the sun is smiling too

לפתע מתרצנת, תהומית היא מכריזה את כל החלומות אליי והם יודעים שהיא שומרת, פותרת תמיד היא מגשימה את כל החלומות כולם

Suddenly she softens; in a voice deep as an abyss she proclaims all the dreams to me, and they know that she keeps them, unravels them, she always makes them come true, all the dreams, every one

ימים שהיא חוזרת, תלתלים וראש מורכן חיוך שקרן שלא מסתיר ברטט, שומטת כתפיים, כנפיים עייפות אנל'א צריכה שהיא תסביר

On days when she returns, curls and a bowed head, a false smile that hides nothing, trembling, she lets her shoulders fall, tired wings— I don’t need her to explain

היטב אני זוכרת, גם אותי ניסו לפטור מכל החלומות כולם היא מביטה בי ויודעת, שומעת בלי לומר מילה שתינו מבקשות אותם

I remember well; they tried to rid me, too, of all the dreams, every one she looks at me and knows, she listens, without saying a word, we both ask for them