קירות הבית רעדו הגג לפתע עף
החלונות שנפערו אל החושך שעטף
מה שנגלה לעין כשעלה האור
הוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור
The walls of the house trembled, the roof suddenly flew off
The windows that gaped toward the darkness that enveloped
What was revealed to the eye when the light rose
He cannot forget; she does not want to remember
הרוח באה בסערה וכל מה שיקר
הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר
כל רגע של רכות נופץ ביופי הקשה
בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה
The wind came in a storm, and all that was dear
Was cast to the ground to be trampled, humbled to dust
Every moment of softness was shattered by the harsh beauty
In which pain waits at the doorway like a creditor
הזמן הוא לא רופא
הוא רק מביא הקלה
הוא עושה את שלו, היא את שלה
היתה פה אהבה גדולה
Time is not a doctor
It only brings relief
He does his part, she does hers
There was a great love here
ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב
מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב
עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק
במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק
And if my voice finds you in bad times, and if in good
What you were to me has not yet ceased to hurt
My eyes still stray in the street after a shadow of doubt
In my bed gapes, like a debt, the empty place
הזמן הוא לא רופא
הוא רק מביא הקלה
הוא עושה את שלו, היא את שלה
היתה פה אהבה גדולה
Time is not a doctor
It only brings relief
He does his part, she does hers
There was a great love here
