[בית ראשון]
יורד עליך צל של דאגה
זדון שלך שהתחזה שגגה
עשה לך בלילה הצגה
לבש עוד מסיכה, נגע, פגע
אתה יורד לים להירגע
[First verse]
A shadow of worry descends upon you,
Your malice that masqueraded as a mistake
Put on a show for you at night,
It donned another mask, touched, harmed,
You go down to the sea to calm down.
[בית שני]
זה לא כל כך הולך להתמקד
אל משהו בנוף המרקד
בבואך בחול להתפרקד
אתה מרגיש כמו עומד להיעקד
על זיכרון אחד שבא להתפקד
[Second verse]
It’s not really going to focus
On anything in the dancing landscape;
As you come to sprawl in the sand,
You feel as if about to be bound for sacrifice,
Over a single memory that comes to report in.
[בית שלישי]
שואל את נפשך להירדם
תוך תקווה שזה יתלהד"ם
עוצם עיניים, זה רק מתאדם
לא רק ש'תה לא ישן, אתה מדמדם
ורק לים נשאר להתקדם
[Third verse]
You ask your soul to fall asleep,
Hoping it would be “never happened,”
You close your eyes; it only reddens,
Not only are you not sleeping — you’re bleeding,
And only the sea keeps moving forward.
[פזמון]
נו, אתה הרי מנוי על בני האור
אבל יודעת נפשך
שלא היית כלל מגיע אל האור
שלא היית מחזיק מעמד באור
ללא/לולא חסות החשכה
ללא חסות החשכה
[Chorus]
Well, you’re counted among the children of light,
But your soul knows
You wouldn’t have reached the light at all,
You wouldn’t have lasted in the light,
Without the shelter of darkness,
Without the shelter of darkness.
[בית רביעי]
שכן שסתום אחד שלך החל דולף
קצת טיח הטפטוף הזה קולף
זה מסקרן זרקור אשר צולף
ישר אל תחתיתך, עת הוא חולף
דרך כל ההסוואות שאתה שולף
[Fourth verse]
For one of your valves has begun to leak,
This drip peels some plaster,
It intrigues a spotlight that sears,
Straight to your depths as it passes by,
Through all the disguises you pull out.
[בית חמישי]
הנה ימים באים, אתה כבר בדל
עוד מציצה או שתיים ותחדל
?אז מה אתה רואה מהמגדל
שער שכבשת מנבדל
?מה רצית להיות כשתגדל
[Fifth verse]
Behold, days are coming — you’re already on the fringe,
One or two more peeks and you’ll cease,
So what do you see from the tower?
A goal you scored from offside,
What did you want to be when you grow up?
[פזמון]
כן, אתה הרי אוהב להיות באור
אבל יודעת נפשך
שלפעמים זה לא כל כך נעים באור
שמתחשק לך לברוח מהאור
אל תוך תוכי חסות החשכה
אל תוך חסות החשכה
[Chorus]
Yes, you love being in the light,
But your soul knows
Sometimes it isn’t so pleasant in the light,
You feel like running from the light
Into the innermost shelter of darkness,
Into the shelter of darkness.
[בית שישי]
ואם גם הציבור נותר נבער
מרוב פרטים וניסוחים וכל השאר
אתה יודע, בביתך המפואר
?מכל חייך, מה באמת נשאר
?וגם על איזה אש אתה תבער
[Sixth verse]
And even if the public remains ignorant
From too many details, phrasings, and all the rest,
You know, in your splendid house:
Of your whole life, what truly remains?
And upon which fire will you burn?
[גשר]
אתה נשאר בחוף עד השקיעה
זה מרכך לך את התקיעה
גלולה גדולה של אור שמרגיעה
רוח אדמומית בהגיעה
כמו מתביישת מהנגיעה
לא מוכרחים לחזור על השגיאה
[Bridge]
You stay on the shore until sunset,
It softens the blow,
A big pill of light that calms,
A reddish wind as it arrives,
As if embarrassed by the touch,
There’s no need to repeat the mistake.
