כי סערת עלי, לנצח אנגנך שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים תשוקתי אלייך ואלי גנך ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים

For you have stormed over me; forever I will shield you. In vain I will build you a wall, in vain I will set up doors. My longing is for you, and your garden is mine. And my body reels, my hands undone.

לספרים רק את החטא והשופטת פתאומית לעד, עיני בך הלומות עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל תאלמי אותי לאלומות

For the books, only the sin and the judge. Sudden, forever, my eyes are stricken by you. While in the street a fighter bleeds raspberry sunsets, Bind me into sheaves.

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת לבדי אהיה בארצותייך הלך תפילתי דבר איננה מבקשת תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!

Do not plead with those who draw back from approaching. Alone I will be a wanderer in your lands. My prayer asks for nothing. My prayer is one, and it says: here, take!

עד קצווי העצב, עד עינות הליל ברחובות ברזל ריקים וארוכים אלוהי ציווני שאת לעוללייך מעוניי הרב שקדים וצימוקים

To the far edges of sorrow, to the springs of night, Through iron streets, empty and long, My God commanded me that you should carry to your little ones From my great poverty, almonds and raisins.

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת אל תרחמיהו בעויפו לרוץ אל תניחי לו שיאפיל כחדר בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

It is good that your hand still seizes our heart. Do not pity it as it grows weary in running. Do not let it darken like a room without the stars that remained outside.