מה שמצדיק יותר מכל
את הבדידות, את הייאוש הגדול
את הנשיאה המוזרה בעול
הבדידות הגדולה והייאוש הגדול...
What justifies more than anything
the loneliness, the great despair,
the strange bearing of the burden,
the great loneliness and the great despair...
היא העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו בעצם לאן ללכת
is the simple, cutting fact
that we essentially have nowhere to go
בלילות בהירים האוויר צונן
ולפעמים בלילות מועבים גם כן
ויורד גשם ויש חמסינים
וגופות יפים וגם פנים
שעיתים מחייכים ועיתים לא
לפעמים בגללה ולפעמים בגללו...
On clear nights the air is chilly,
and sometimes on overcast nights as well,
rain falls and there are heatwaves,
and beautiful corpses and also faces,
that sometimes smile and sometimes do not,
sometimes because of her and sometimes because of him...
...העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו בעצם לאן ללכת
...the simple, cutting fact
that we essentially have nowhere to go
הנוף הוא פשוט וחסר ערפילים
מלאכים בסולם לא יורדים, לא עולים
לפעמים שונאים, לפעמים אוהבים
יש מעט ידידים ובעיקר אוייבים
אבל יש תשוקה חזקה לזרום
רק גופנו זקן מיום ליום...
The landscape is simple and free of mists,
angels on a ladder do not descend, do not ascend,
sometimes we hate, sometimes we love,
there are few friends and mostly enemies,
but there is a strong urge to flow,
only our body grows old day by day...
...העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו בעצם לאן ללכת
...the simple, cutting fact
that we essentially have nowhere to go
מה שמצדיק יותר מכל
את החלום, את הייאוש הגדול
את הידיעה שאין שום הצדקה
ואת חיפושה מחדש, כל דקה
כל דקה...
What justifies more than anything
the dream, the great despair,
the knowledge that there is no justification whatsoever,
and its renewed search, every minute,
every minute...
...העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו בעצם לאן ללכת
...the simple, cutting fact
that we essentially have nowhere to go
