כל כך התאמצתי לשתוק הרגשתי בשקר עמוק שעולה ועולה ועולה ועולה ואותו לא הצלחתי לחנוק

I tried so hard to keep quiet I felt a deep lie rising and rising and rising and rising, and I couldn't choke it

מיד את המצח אבדוק ואותו אשפשף טוב ברוק אקרצף את העור ואם לא יעזור אמרח עליו צבע ירוק

At once I'll check the forehead and scrub it well with spit, I'll scour the skin, and if that doesn't help, I'll smear green paint on it

כי אמא אומרת תמיד על המצח שקרים נחרטים לפעמים גם לנצח חמודי נורא תיזהר המצח אינו משקר המצח כמו שלט מודיע: שימו לב! שקרן! הוא מגיע!

Because Mom always says on the forehead lies are sometimes etched, even forever. Sweetie, be very careful— the forehead doesn't lie. The forehead, like a sign, announces: Pay attention! Liar! He's coming!