אז הייתי בשפלה של ארץ עצמי וכבר בהתחלה היה צר עולמי ואכזר זו לא מילה ומי נגד מי זאת לא שאלה לשאול בשפלה או בעמק או במדבר המצמיא בתחנות הדלק בארץ עצמי בפסגות המושלגות שם לא מקומי וגם לא על הגבעות של ארץ עצמי ובעיר קשה לחיות צפוני ודרומי זאת לא שאלה לשאול בשפלה או בעמק או במדבר המצמיא בתחנות הדלק בארץ עצמי בשפלה אין נוף מופלא לא מול ראי נשמה כמעט זולה בקושי חיים ותקווה ממש גדולה כאן לא תמצאי אמרתי לעצמי אם לעבור אז למישור אז עזבתי במהרה את השפלה של ארץ עצמי ואחרי שעה קלה הגעתי אל החוף החופשי

So I was in the lowland of my own land and already at the beginning my world was narrow and “cruel” is not the word and who’s against whom that’s not a question to ask in the lowland or in the valley or in the parching desert at the gas stations in my own land on the snow-capped peaks that’s not my place nor on the hills of my own land and in the city it’s hard to live north and south that’s not a question to ask in the lowland or in the valley or in the parching desert at the gas stations in my own land in the lowland there is no wondrous view not before a mirror a soul almost cheap hardly any life and you won’t find a truly great hope here I said to myself if I’m to move then to the plain so I quickly left the lowland of my own land and after a brief hour I arrived at the free shore