צל עץ תמר ואור ירח ומנגינת כינור תקסים את הלב עולה הצליל רועד בוקע ממיתרים נשפך כאב נגן כינור נגן שירך מה רב החושך והשקט סביב מנגינותיך ישכיחו את סבלי

Shade of a date palm tree and moonlight and the melody of a violin will enchant the heart. The sound rises, trembling, bursting forth, from the strings pain pours out. Violinist, play your song. How great the darkness and the silence around. Your melodies will make me forget my suffering.

נגן נגנה לקול צליליך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ישמע ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל

Play, let us play to the sound of your notes—how pleasant is the dream. Play, let us play—may the moon hear my voice up there on high. Oh why, why did you enchant me with your lips? You captured my heart and left me. Loving, hurting, and suffering.

נדם כינור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמע על מה ולמה אל יודע על מה עולם אכזר ורע מערפילי עפר תופיע דמות אהובה תווי פנים מוכרים כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים

The violin fell silent. The moon hid. And in the silence an echo of a melody is still heard. For what and why—God knows. Why is the world cruel and evil? From the mists of dust there will appear a beloved figure, familiar facial features. The violin will sound a gift of memories so pleasant.

נגן נגנה לקול צליליך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ישמע ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל

Play, let us play to the sound of your notes—how pleasant is the dream. Play, let us play—may the moon hear my voice up there on high. Oh why, why did you enchant me with your lips? You captured my heart and left me. Loving, hurting, and suffering.