מעילי הפשוט ופנס על הגשר ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם ?כך ראית אותי ראשונה, התזכור והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים וכאל מים ולחם אלי תחזור

My simple coat and a lantern on the bridge, an autumn night and my lips damp from rain. Is that how you first saw me—do you remember? And it was clear to me as two and two, that I would be for you like bread and water, and as to water and bread you would return to me.

בענינו המר, בעבור אותך זעם גם למוות אתה קיללתני לא פעם וכתפי הקרות רעדו משמחה כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שיובילו אותך בגללי בנחושתיים וגם אז לבבי לא יסור מעמך

In our bitter affair, on account of your fury, you cursed me more than once, even unto death, and my cold shoulders trembled with joy, for it was clear to me as two and two, that because of me they would lead you in shackles, and even then my heart would not turn from you.

כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת רק אותה אהבה עניה וסוררת באותו מעילון עם אותו ציץ הורד באותה השמלה הפשוטה משמלות אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת יהיה כך, כך יהיה אות באות

Yes, it was not good, it was gloriously bad, but remember how we met on a night of nights. If it happens again—let it not be otherwise: only that same poor and wayward love, in the same little coat with the same rosebud, in that same simplest of dresses. If it happens again—let it not be otherwise, let it be so—so it shall be, letter by letter.

וקינאתי לך ובחושך ארבתי ושנאתי לך ועד דמע אהבתי וביתנו שמם מחיוך ומצחוק ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף ואדע כי חשבת עלי מרחוק ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת והלכת לעד ואני נושאת ילד רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים ואני בפניך אביט ואומר כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת רק אותה אהבה עניה וסוררת באותו מעילון עם אותו ציץ הורד באותה השמלה הפשוטה משמלות אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת יהיה כך, כך יהיה אות באות

And I was jealous for you and in the dark I lay in wait, and I hated you, and to tears I loved you, and our house was desolate of smile and laughter. And when you came back home, ragged like a dog, you took out on me a thousandfold the insults of strangers, and I knew you were thinking of me from afar. And on that night, when you slammed at the door, and you went away forever and I was bearing a child, only the light of my eyes darkened, yet my heart did not break, for it was clear to me as two and two, that you would return to me and fall on your knees, and I would look into your face and say: yes, it was not good, it was gloriously bad, but it is good that we met on a night of nights. If it happens again—let it not be otherwise: only that same poor and wayward love, in the same little coat with the same rosebud, in that same simplest of dresses. If it happens again—let it not be otherwise, let it be so—so it shall be, letter by letter.

{שני בתים נוספים שלא נכללו בלחן}

{two additional stanzas not included in the tune}