[וורס 1: זיו שביט] חולונים אנשי אדמה וכשיש בלאגן נלחמים עד המוות מה אתה משחק אותה גיבור כמו מארוול, תדע שלא כיוונתי פגעתי בו דאבל דופקים מבטים הם אומרים עליי מה זה, דפקתי חיוך שתדעו אני על זה אמרתי לו אח שלו אני לא אח שלך, אתה לא אח ואפילו לא קאזן אוקיי, איך עשיתי לו סל חולון עשיתי, עשית פרסה כולם עושים דיבורים יאללה סע, יאללה יש אנשים שצריכים פרנסה וואלה מה אתה אומר על הצבע החדש זה מגיע מחולון אל תשחק אותה גאון אני לא קונה את כל השופוני והפאסון אתה מוכר כל השיט שלי נשמע לי שיגעון, אוקיי אין לי בוקר ולילה לא שציפיתי שיתנו לי מדלייה כובש לכם שטח הגעתי נעול כמו גדוד של הצבא הרוסי באוקראינה, אוקיי כל שורה כמו אלקעידה הקיק והבאס שפתחו לי את הצ'אקרה עושה לך סיבוב מלמעלה למטה, נגמר לך הזמן מעניין לי ת'תחת אני לא אוהב את כל הקטע של הראפרים, חצי מהסצנה קומבינטורים לא יודע מי איתי אל תשאל מה איתי בסוף יגיע רגע שהם יעמדו לי בתורים כל אחד בקושי מתפקד כשמבקשים ממנו משהו אבל מה הם מבקשים את החינם הזה לגגרין יכולים לישון לי על הראש אבל הם טמבלים הראש שלך דבוק לרמקולים איזה קטע שהתחלתי לבשל הם התחילו לפשל פניתי לכל בן אדם בכבוד גם לחצתי את היד ואמרתי את השם דאגתי שכולם יכירו את הילד עכשיו אתה תדע מה זה להתרשם עכשיו אתה תדע מה להתנשף כי התחלתי לרוץ על הביטים כמו שד ולא משחרר לא מוותר הגב בוער זורק עוד וורס עולה יורד לא כועס שותק לא מדבר פועל נותן גם אם אני לא מקבל נותן בטח שותק עובד תופס שטח בטח הילד חם לוהט רצח כל מה שהיה לך נעלם בין רגע בין לילה אני מלמד לקח

[Verse 1: Ziv Shavit] Holon folks are people of the earth. And when there’s chaos, we fight to the death. Why you acting like a Marvel hero? Know that I didn’t even aim — still hit him double. They’re throwing looks, saying about me “what’s that?” — I cracked a smile: I’m on it, just so you know. I told him, “bro,” I’m not your brother; you’re not a bro, not even a cousin. Okay, how I scored on him — Holon-style I did; you made a U-turn. Everyone’s just talking — come on, roll; there are people who need to make a living. So what do you say about the new color? This comes from Holon — don’t act like a genius. I’m not buying all that show-off and façade. You selling it? All that shit of yours sounds like madness to me, okay. I’ve got no morning and night; not like I expected a medal. I’m seizing your ground; I came locked in like a battalion of the Russian army in Ukraine, okay. Every line like Al-Qaeda; the kick and the bass opened up my chakra. Take you for a spin from top to bottom; your time is up — I couldn’t care less. I don’t like the whole rapper shtick; half the scene are wheeler-dealers. Don’t know who’s with me; don’t ask what’s with me; in the end the moment will come when they’ll stand in lines for me. Each one barely functions when you ask them for something, but what do they ask for? That freebie to Gagarin. They can sleep on my head, but they’re dummies. Your head is glued to the speakers. Funny thing — when I started cooking, they started botching. I approached everyone with respect, shook hands, said the name. I made sure everyone knew the kid; now you’ll know what it is to be impressed. Now you’ll know what it is to be out of breath, ’cause I started running on the beats like a demon. And I don’t let go, don’t give in; back burning; throw another verse, up and down. Not mad, silent, don’t talk — I act, I give even if I don’t get — yeah, I give, for sure. Silent, working, taking territory — for sure. The kid is hot, blazing, deadly; everything you had disappears in a moment, overnight; I’m teaching a lesson.

[וורס 2: דודא] אני לא צוחק אני פה שום ריספק מאן אני עדיין רץ כל עוד הלב דופק ריספקט לכל מי שנותן ריספקט מילה לאחים שלי באק טו באק וואן טייק ,וואן ליין ,וואן טו ,מייק צ'ק ,גאד דאם ,אני על זה גם אם בכיסים ריק אני איפה שאתה לא רוצה, שמה גם פה לא תבין מאיפה כל ההספק אל תגבה אותי גם אם תביא לפה פופו הם לא מוכנים כדי שתצלם הכל פה וואלה גו פרו וואלה לואו קאו כמה חברים איבדתי בגלל הקוקו כל העיר שלי באטרף לא אכפת לי מאף אחד ממלאים את הרב קו א ש ד ו ד על המנגל יא יש לי ויז'ן מבשל אותו בתוך הקיצ'ן וואן הכל אופישל ביג דיל בקיצר קיק באס עובד עכשיו תרים במיקסר אוקיי לא מעשן את הפילטר איקס עליך אם פתחת שטינקר אל תדרוך אם אתה לא במידה של הסניקרס זיו ומבוא הדודאים זה אופישל קודקוד אני ער דוד הצפון לדרום כאן מאשדוד תל אביב פתח תקווה רמ-לוד אנרגיות פוזיטיב וואן לאב כבר לא רעבים מהשאכטות אף אחד פה לא בנוי לחרטות עיניים בגב אחרי הכאפות עיניים בגב אחרי המה היום אני עסוק אחרי פיטורים יותר מעשים ופחות דיבורים אין הנחות דודא אין ויתורים וסליחות תבקש ביום הכיפורים חלאס פנטסטי לכל הבולשיט עסוק במבוא ויישוב הדורים הכל בראש וקל הזמן טס ואתם לא רוצים לעבוד כמו חמורים ילדים שפעת , חצי עיר בחובות חצי שני ברחובות או ברשת בין התגובות הנה בא גל גדול אחריו מעגל גדול כמה אמסיז ומיקרופון ואתה תשמע מהם רק את האמת נכון?

[Verse 2: Duda] I’m not joking, I’m here — no “respect, man”; I’m still running as long as the heart beats. Respect to everyone who gives respect. Word to my brothers — back to back. One take, one line, one-two, mic check, goddamn — I’m on it even if the pockets are empty. I’m where you don’t want — there and here too. You won’t understand where all this output comes from. Don’t intimidate me even if you bring the popo here. They’re not ready for you to film everything here — walla GoPro, walla low-cow. How many friends I lost because of the coco. My whole city is amped — I don’t care about anyone. We’re topping up the Rav-Kav — A S H D O D on the grill, ya. I’ve got a vision, cooking it up in the kitchen. Everything’s official — big deal — in short. Kick, bass working — now turn it up in the mixer, okay. I don’t smoke the filter; X on you if you turn snitch. Don’t step if you’re not the size of the sneakers. Ziv and Mevo HaDudaim — that’s official. Chief, I’m awake; Duda — from north to south, here from Ashdod. Tel Aviv, Petah Tikva, Ram-Lod. Positive energies, one love. We’re not hungry off little puffs anymore. Nobody here is built for bullshit. Eyes in the back after the slaps. Eyes in the back after the what? Today I’m busy after layoffs. More actions and fewer words. No discounts, Duda, no concessions; forgiveness you’ll ask on Yom Kippur. Enough — fantastic — to all the bullshit. Busy with Mevo and settling matters; it’s all in the head and easy. Time flies and you don’t want to work like donkeys. Kids, the flu; half the city in debt. The other half in the streets or online in the comments. Here comes a big wave; after it, a big circle. A few MCs and a microphone, and you’ll hear only the truth from them, right?