ולי קראת פרח ועיניים אני זוכרת הייתי נשמה רק איתך מעל ריחפתי בשמיים פתאום נפלתי לבד לאדמה

And you called me 'flower' and 'eyes' I remember, I was a soul Only with you I floated in the skies Suddenly I fell alone to the ground

לא נותר דבר מלבד הגעגוע הזמן עובר לאט לאט שעה, שבוע כבר שנה כמעט והעולם רגוע ורק קולי זועק עכשיו תגיד מדוע

Nothing is left but longing Time passes slowly, slowly—an hour, a week Almost a year now, and the world is calm And only my voice cries out now—tell me, why

הייתי בגן עדן ועכשיו הלב פצוע וזה סיפור כל כך ישן וידוע

I was in paradise And now my heart is wounded And this is such an old story And well known

ולי קראת פרח ועיניים אני זוכרת הייתי נשמה רק איתך מעל ריחפתי בשמיים פתאום נפלתי לבד לאדמה

And you called me 'flower' and 'eyes' I remember, I was a soul Only with you I floated in the skies Suddenly I fell alone to the ground

החיים זרמו הכל היה קבוע איך שרנו אז, בשני קולות בלי זעזוע והיו לילות של צחוק ושעשוע אבל עכשיו יש בקולי מיתר קרוע

Life flowed, everything was constant How we sang then, in two voices, without a tremor And there were nights of laughter and fun But now there is a broken string in my voice

הייתי בגן עדן ועכשיו הלב פצוע וזה סיפור כל כך ישן וידוע

I was in paradise And now my heart is wounded And this is such an old story And well known

ולי קראת פרח ועיניים אני זוכרת הייתי נשמה רק איתך מעל ריחפתי בשמיים פתאום נפלתי לבד לאדמה

And you called me 'flower' and 'eyes' I remember, I was a soul Only with you I floated in the skies Suddenly I fell alone to the ground