וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי משליך גיטרה ואבי עליי צורח ואימי אומרת "זה החוטא שלי" ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח

And my first memory, if your beauty isn't deceiving me: I fling a guitar, and my father is yelling at me, and my mother says, "This is my sinner," and takes me for a comforting walk under the moon.

וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי עוזב את הבית אל סיכוני הזמן ?"כששאלתי אותך "האם תהיי לי לעולמים "ענית: "תביט לירח שם יש כבר אדם

And my second memory, if your eyes aren't deceiving me: leaving the house to the perils of time. When I asked you, "Will you be mine forever?" you answered: "Look at the moon—there's already a man there."

ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר "והם צרחו "תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו "ורק אחד אמר: "ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם

And after a year we rented a room facing the moon; I start playing in a gloomy bar on HaMasger Street, and they screamed: "Turn down the low end, tuxedo guy," and only one said: "Kid, kid, you'll bring down the moon for them yet."

היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער "להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר אתמול היה טוב, אתמול היה טוב אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר

There was a time when happiness came in fury; we laughed at everything, burned whatever came to hand; nothing was left for us but to embrace the sorrow, to say: "Yesterday was good, and tomorrow will be too." Yesterday was good, yesterday was good, yesterday was good, and tomorrow will be too.

קשה לי להתרכז, כי יופייך עוד מהמם אותי קשה להגיד חבל או לומר אולי "במקום זה אני רוקד וצועק לירח: "רד ומאשים את העולם בכאביי

It's hard for me to concentrate, for your beauty still stuns me. It's hard to say "what a pity" or to say "maybe". Instead I dance and shout to the moon: "Come down!", and I blame the world for my pains.

לפעמים אני שוכח איך התחלתי מול ירח כשאתה שוכח, כן, כן, אתה מסכן יש גשם בשמיים, אין ירח בינתיים וכשייצא נלך ביחד עד שנעלם

Sometimes I forget how I began facing the moon. When you forget—yes, yes—you are wretched. There is rain in the skies; there is no moon for now, and when it comes out we'll go together until we disappear.

היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער "להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר אתמול היה טוב, אתמול היה טוב אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר

There was a time when happiness came in fury; we laughed at everything, burned whatever came to hand; nothing was left for us but to embrace the sorrow, to say: "Yesterday was good, and tomorrow will be too." Yesterday was good, yesterday was good, yesterday was good, and tomorrow will be too.