ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם "?כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים ואת שרה עם גיטרה, געגועים לים כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

And then I walk into the room and ask, "Is everyone here, I mean okay, is everyone still alive?" And you sing with a guitar, longing for the sea, because the demand for love never ends

אני לא אספר הכל, רק איך חשקתי בך וכשהמלחמה פרצה, חיינו במיטבח וכשהמלחמה חלפה, כמו כל דבר חולף הקמתי להקה, גיטרה בס ומתופף

I won’t tell everything, only how I desired you And when the war broke out, we lived in the kitchen And when the war passed, like everything that passes, I formed a band — a bass guitar and a drummer

והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים

And the band played with all its might, itself And the host screamed: “punk, punk has returned to the city!” And every November, when we grew sad and cold, we clung to each other and once again to life

ואז אני נכנס לחדר וראשך פרחים הטלוויזיה כבר עובדת על האנשים אז בואי נעשה שטויות, ונדבר אמת אני אומר לך נתפשט, כדי להיצמד

And then I enter the room and your head is flowers The television is already working on people So let’s do silly things and speak the truth I tell you: let’s undress, so we can cling to each other

אני לא אספר הכל, על איך עשינו מין נצמדנו לאלוהים גדול, בתוך איצטדיונים מישל מישל קראתי לך, ואת מזה צחקת ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק

I won’t tell everything, about how we had sex We clung to a great God, inside stadiums “Michelle, Michelle,” I called you, and you laughed so much, and in the square you clung to me, at the death of our father Isaac

והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים

And the band played with all its might, itself And the host screamed: “punk, punk has returned to the city!” And every November, when we grew sad and cold, we clung to each other and once again to life

וכך נצמדנו שם לאדמה, לכיבושים אני רוצה לישון איתך, צרחת לי בכבישים ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר

And so we clung there to the land, to the occupations “I want to sleep with you,” you screamed to me on the roads And sometimes you would whisper to me, among people, “Let’s get married, make me a child, and write me a song”

אני לא אספר על הכל, על האתמול ההוא על כל הלהקות, על חברים שנעלמו ובאור הערב הסתווי כשנהיה כבר קר אנחנו נצמדים למוזיקה, מוזיקה, מוזיקה, מוזיקה

I won’t tell about everything, about that yesterday About all the bands, about friends who disappeared And in the autumn evening light, when it’s already cold, we cling to the music, music, music, music

והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים

And the band played with all its might, itself And the host screamed: “punk, punk has returned to the city!” And every November, when we grew sad and cold, we clung to each other and once again to life

ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם "?כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים ואת עוד שרה עם גיטרה, געגועים לים כי הביקוש לאהבה, לא מסתיים אף פעם

And then I walk into the room and ask, "Is everyone here, I mean okay, is everyone still alive?" And you’re still singing with a guitar, longing for the sea, because the demand for love never ends