השק טבלבד לי עונה רוח ים וצחוק תוכיים במרחק והנוף מדומה ומועם בעבור שהלך והרוח נושבת אבק

Only silence answers me — a sea wind and the laughter of parrots in the distance and the landscape, illusory and dimmed for he has gone and the wind blows dust

חלון מול הרוח מנומנם וכחול ונהם הגשם הרך והנוף המדומה ובלי קול בעבור שהלך והרוח נושבת אבק

A window facing the wind, drowsy and blue and the soft rumble of the rain and the illusory landscape, without a voice for he has gone and the wind blows dust

הלילה בהיר כי נוגה וריק בלי צל או חיוך רק מרחק רק מרחק מדומה מדומה ושותק בעבור שהלך והרוח נושבת אבק

The night is clear, pale and empty without shadow or smile, only distance only distance, illusory, illusory and silent for he has gone and the wind blows dust