באשר ההלך שם ביתי שם סובבת דלתי

Wherever the wanderer goes There is my home There my door turns

טווה פניו בפלך בדמע יתווה דרכי

He spins his face on the distaff With tears he will trace my way

את קולו רודף הצדף אתמולו שם יטמין

The shell pursues his voice There he will hide his yesterday

על חופים ימים יגידן את זה אשר לא יאמר בשטף מילים

On the shores the seas will declare That which is not spoken In a torrent of words

אז אל קצווי תבל לנדוד שוב לגעת בסוד מבאר צמאונו עד לרוות

Then to the ends of the earth to wander To touch the secret again From a well to slake his thirst to the full

את ראשו הסהר כה יכסיף בלילות לבנים

The crescent moon his head Thus will turn to silver On white nights

סופות אוספות בדרך נופי חלומות תועים

Storms gather on the way Landscapes of errant dreams

והשכם ישא על שכם כסופי ערבות

And early he will carry on his shoulder The silvers of the steppes

מבטו אבק וגשם ומעיני האיילות פניו נשקפות

His gaze is dust and rain And from the eyes of the does His face is reflected

אז אל קצווי תבל כך לנדוד שוב לגעת בסוד מבאר צמאונו עוד לרוות

Then to the ends of the earth thus to wander Again to touch the secret From a well to quench his thirst yet again to the full