['וורס א]
אומרים שתוחלת חיים של פרפר זה יום, שתיים
הפרפרים שלנו איתנו יותר משנתיים
לפני זה לא חוויתי שום דבר דומה לאהבת אמת
פרפר שמת, שכחתי איך לפרוש כנפיים
כן, ועדיין זוכר מה לבשת
בפעם הראשונה שהעיניים הצליבו מבט
גופיה צמודה של הרון פרסטון, צבע לבן
שנתיים בלי אהבה, כישורי משחק שלי העלו אבק
אבל באת עם כל הגיים
וואלה תוך שבועיים כבר הכרת את כל הגאנג
משהו שם הרגיש לי בטוח, אף פעם לא הייתי פתוח כמו שאיתך
איך משומקום הצלחת לסובב תי כמו בעיטה
שמתי רוקי באוטו, את שרת את גולדי בעל פה
אופי מסקרן ויופי מערפל
אני נופל, צ׳יק צ׳ק לא היה מה לעשות
על ההתחלה הרגשתי שזה עד הסוף, יה
['Verse A]
They say a butterfly’s lifespan is a day or two,
our butterflies have been with us for over two years.
Before that I hadn’t experienced anything like true love.
A butterfly died — I forgot how to spread my wings.
Yeah, and I still remember what you wore
the first time our eyes crossed.
A tight Heron Preston tank top, white color.
Two years without love — my acting skills gathered dust,
but you came with all the game.
Wow, within two weeks you already knew the whole gang.
Something there felt safe to me; I was never as open as with you.
How out of nowhere you managed to turn me like a kick.
I put Rocky on in the car, you sang Goldie by heart.
A curious character and a beauty that fogs the mind.
I’m falling — quick‑quick, there was nothing to do.
From the start I felt it was till the end, yeah.
[גשר]
(עד הסוף, עד אינסוף)
[Bridge]
(till the end, to infinity)
[פזמון]
עד האינסוף, עד הקצה
עד שהזמן שלנו עוצר, את מה שאני רוצה
עד האינסוף, עד הקצה
עד שהזמן שלנו עוצר, את מה שאני רוצה
ועד האינסוף, עד הקצה
עד שהזמן שלנו עוצר, את מה שאני רוצה
[Chorus]
To infinity, to the edge,
until our time stands still — what I want.
To infinity, to the edge,
until our time stands still — what I want.
And to infinity, to the edge,
until our time stands still — what I want.
['וורס ב]
אומרים שתוחלת חיים של ראפר זה גג חמש עשרה
וזה עוד במקרה שזה הפך לעסק
כתבתי הכל בשבילי, פאק על הכסף
דפדפת אחרי דפדפת ולא בשביל לתפוס איזו משבצת
תמלא את השורות אחת אחת
אמרו לי יום יבוא זה ימלא ת׳שורות של ההיכל
סשן מבוקר עד מאוחר, עד שזה חם
?אבל איך אני שומר על הפרפר שבבית חי
היפייפיה שלי נרדמה בדירה לבדה
בשביל שנגור בטירה, צריך להיות אגדה
זוכר ת׳ביקור הראשון במקום בו גדלת
אמא שלך הקרינה קלטות, היית ממש ילדה
עוד לא הייתי מודע למה שעברת בהמשך
עד שסיפרת לי פתאום על אלפיים ושש
גדלת עם סוג אחר של גשם
כזה שבמפגש עם שמש לא נוצרת קשת
אמרת שגם אחרי שנים של שקט את חוששת
סיפרת על בית ישן, החוויות שהיו שם
ועל איך הכל קרס בגלל קטיושה
ואני רחוק מלהיות סושרד אבל יכול להרגיש
מתי את חושבת על מה שקורה בצד השני של הכביש
אני מכחיש, מנסה לתת לך תחושת ביטחון
אבל איכשהו באותה שבת לא מצאתי כוחות
כל יום מרגיש פחות, והפחד שזה יפגע בפרפרים
כבר דיברתי על לקחת ת׳כנפיים לפרברים
מבחוץ בסדר, בפנים לא בריא כבר תקופה
כשת'ה בסטרס הוויד הופך להיות הפוך מתרופה
אדמה בוערת, אהבה קפאה
את אמרת שזה עניין של זמן, כשסירבתי לטיפול היית רופאה
נתת לי פטור מתור
וזה לא שרק הרגעת את הכאב, הצלחת לפתור
לא סתם קוראים לך סהר, הכנסת ללילות שלי אור
רוצה לספור איתך עשור אחרי עשור אחרי עשור אחרי עשור כי זה
['Verse B]
They say a rapper’s lifespan is max fifteen,
and that’s only if it even turned into a business.
I wrote it all for myself — fuck the money,
page after page, not to claim some little slot,
filling the lines one by one.
They told me: one day this will fill the rows of the hall.
Sessions from morning till late, until it’s hot.
But how do I keep the butterfly at home alive?
My beauty fell asleep in the apartment alone;
for us to live in a castle, I need to become a legend.
I remember the first visit to the place you grew up,
your mom played tapes — you were really a kid.
I wasn’t yet aware of what you’d go through later,
until you suddenly told me about 2006.
You grew up with a different kind of rain,
the kind that, when it meets the sun, doesn’t make a rainbow.
You said that even after years of quiet you’re afraid;
you told me about an old house, the experiences there,
and how everything collapsed because of a Katyusha.
And I’m far from being (Lior) Suchard, but I can feel
when you’re thinking about what’s happening on the other side of the road.
I deny it, trying to give you a sense of security,
but somehow that Saturday I couldn’t find the strength.
Each day feels less, and the fear that it will hurt the butterflies;
I already talked about taking the wings to the suburbs.
From the outside it’s fine; inside it hasn’t been healthy for a while;
when you’re stressed, weed turns into the opposite of medicine.
The ground is burning, love froze.
You said it’s a matter of time; when I refused treatment — you were the doctor,
you let me skip the line,
and it’s not that you only soothed the pain — you managed to solve it.
It’s not for nothing your name is Sahar — you brought light into my nights.
I want to count with you decade after decade after decade after decade, because it’s—
[גשר]
(עד הסוף, עד אינסוף)
[Bridge]
(till the end, to infinity)
[פזמון]
עד האינסוף, עד הקצה
עד שהזמן שלנו עוצר, את מה שאני רוצה
עד האינסוף, עד הקצה
עד שהזמן שלנו עוצר, את מה שאני רוצה
ועד האינסוף, עד הקצה
עד שהזמן שלנו עוצר, את מה שאני רוצה
[Chorus]
To infinity, to the edge,
until our time stands still — what I want.
To infinity, to the edge,
until our time stands still — what I want.
And to infinity, to the edge,
until our time stands still — what I want.
