לראש השנה שלך היה ריח עמום של שריפה היו לך סרטים בשיער מסורק של ילדת סמינר יפה

Your Rosh Hashanah had a faint smell of burning you had ribbons in neatly combed hair of a pretty seminary girl

תמיד אוספים אתכם מחדש הו כמה יפה השלכת חיילים מהדקים אנשים בשורות סופרים בקולות מתכת

They always round you up again oh, how beautiful the fall of leaves soldiers tighten people into rows count in voices of metal

ואבא שלך איתך שם על רצפת העפר במגרש פרוכת קרועה, השמיים שלו יתגדל ויתקדש

And your father is there with you on the dirt floor of the yard a torn curtain, his sky — “May He be magnified and sanctified”

קצין מדפדף בניירת נועץ בך עיניים שקופות קר לך נורא בידיים אחיך מלביש לך כפפות

An officer flips through papers fixes you with glassy eyes your hands are terribly cold your brother puts gloves on you

ואת אמרת שאת החג הזה לא תוכלי עוד שנה לעבור והיית צל מסתתר מפרפר על קירות הכפור הלך וכבה הנר, דעך וכבה הנר ואת ידעת שאת החג הזה לא תעברי יותר

And you said that this holiday you couldn’t get through one more year and you were a hiding shadow fluttering on the walls of frost the candle ebbed and went out, waned and went out and you knew that this holiday you would not get through anymore

קדימה נשים ימינה נדחפת לשער ממול וככה כל ראש השנה את עלית לקרון האימה הנעול

Forward, women to the right shoved toward the gate opposite and so every Rosh Hashanah you climbed into the locked boxcar of terror

קורבנות הם תמיד קורבנות ניצולים נשארים אשמים וחזן מתורגל ברגש שר אל מלא רחמים

Victims are always victims survivors remain guilty and a cantor practiced in feeling sings El Malei Rachamim

ואת אמרת שאת החג הזה לא תוכלי עוד שנה לעבור והיית צל מסתתר מפרפר על קירות הכפור הלך וכבה הנר, דעך וכבה הנר ואת ידעת שאת החג הזה לא תעברי יותר

And you said that this holiday you couldn’t get through one more year and you were a hiding shadow fluttering on the walls of frost the candle ebbed and went out, waned and went out and you knew that this holiday you would not get through anymore