כשהצל בראשי מאיים על נפשי אז אני מסתתר בפסנתר, בפסנתר

When the shadow in my head threatens my soul, then I hide at the piano, at the piano

ואני מנגן והפסנתר עלי שומר ומגן הלב על חוף קרוב לרגע עוגן לפני שהוא נסחף שוב אל הים הקר והמלוח זהו יופיו החום טבוע בגופו, באופיו אנוח לעולם בסתר כנפו אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו

And I play, and the piano watches over me and protects me. The heart, on a nearby shore, drops anchor for a moment, before it is swept again into the cold and salty sea. That is its beauty. Warmth is imprinted in its body, in its nature. I will rest forever in the shelter of its wing, I will stretch the string from beginning to end

כשהצל בראשי מאיים על נפשי אז אני מסתתר בפסנתר, בפסנתר ואני מאלתר ואת שפיות הדעת שוב מאתר הלב לרגע משמחה מנתר לפני ששוב ישקע בתהום כל האבוד והשכוח זהו יופיו החום טבוע בגופו, באופיו אנוח לעולם בסתר כנפו אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו

When the shadow in my head threatens my soul, then I hide at the piano, at the piano, and I improvise, and I find my sanity again, the heart for a moment leaps with joy, before once again everything lost and forgotten sinks into the abyss. That is its beauty. The warmth is imprinted in its body, in its nature. I will rest forever in the shelter of its wing, I will stretch the string from beginning to end

כשהצל בראשי מבקש את נפשי אז אני מסתתר בפסנתר, בפסנתר מנגן

When the shadow in my head seeks my life, then I hide at the piano, at the piano, playing

זה כל יופיו החום טבוע בגופו, באופיו אנוח לעולם בסתר כנפו אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו

This is all its beauty. The warmth is imprinted in its body, in its nature. I will rest forever in the shelter of its wing, I will stretch the string from beginning to end

כשהצל בראשי מאיים על נפשי אז אני מסתתר בפסנתר, בפסנתר מנגן

When the shadow in my head threatens my soul, then I hide at the piano, at the piano, playing