כמו ליצנים בקרקס הלכנו על חבל בכלל לא פחדנו ליפול לכאן או לשם רגע אחד מנוחה ביקשנו בחדר רגע לשים את הראש רחוק מכולם

Like clowns in a circus we walked a tightrope We weren’t afraid at all of falling here or there We asked for a moment’s rest in the room A moment to lay our heads far from everyone

והבגדים ירדו כאילו לא לבשת אותם בכלל וגופך כשהוא עירום נראה בודד ונזכרתי איך הרגשתי כשהלב שלי נפל ואמרת שזה בסדר לפחד

And the clothes slid off as if you’d never worn them at all And your naked body looked lonely And I remembered how I felt when my heart dropped And you said it’s okay to be afraid

אין עוד על מה לדבר יכולנו ללכת יכולתי לראות את עצמי נופל ונרדם אבל כמה קשה לעזוב אמרתי בשקט כל עוד החומר שלך זורם לי בדם

There’s nothing left to talk about — we could leave I could see myself falling and drifting off to sleep But how hard it is to leave, I said quietly, As long as your substance flows in my blood

אז המילים יצאו כאילו לא דיברנו מעולם ויפות הן וחותכות את שתיקתך והפחד שהרגשנו הוא הולך ונעלם זה הלילה שגורם לך לחייך

Then the words came out as if we had never spoken And they are beautiful and cut through your silence And the fear we felt is gradually disappearing This is the night that makes you smile