[אינטרו: נבו שיראזי] קול ישראל מירושלים שלום רב השעה 8 והנה החדשות מפי פלא אוזן

[Intro: Nevo Shirazi] Kol Yisrael from Jerusalem, good evening. It’s 8 o’clock, and here is the news, read by Pele Ozen.

[וורס 1: רויסון] משפחות קורסות, בתים מתפרקים, גיבורים נופלים ואני ברחובות במרדף אחרי שקלים לא מסתכל בחדשות אבל שומע פיצוצים לא יוצא להפגנות אבל פוסע על שלטים הבאתי ילד לעולם שאני לא מאמין לו מביט באנשים כולם בבושת פנים פה המצב מדאיג חוץ מאת אלה שאשמים בו אדם נופל בג'ונגל של החיים, לא שומעים 'תו

[Verse 1: Roison] Families collapse, homes fall apart, heroes fall, and I’m in the streets chasing shekels. I don’t watch the news but I hear explosions. I don’t go to protests but I step on signs. I brought a child into a world I don’t believe in. I look at people — everyone here with shame on their faces. The situation is worrying, except for those who are to blame for it. A person falls in the jungle of life — no one hears a thing.

[וורס 2: אברי ג'י] אז אם אתה ח"כ שר פרקליט שופט פקיד שוטר או רה"מ תדע שאנחנו לא באים בדרכי נועם מאה עשרים חכים בבית סוהר יונת שלום שהתחלפה ביונת דואר מפלא לבני נוער, בדרך ימי זוהר לא משנה אם אתה יפה נפש או יפה תואר אם את חזקה כמו חנה סנש, או חדה כמו מוהר רק שנשלב כוחות נפתח סופית פה את הצוהר אז גו הארד

[Verse 2: Avri G] So if you’re an MK, minister, prosecutor, judge, clerk, cop, or the PM, know that we aren’t coming in gentle ways. A hundred and twenty MKs in jail. The dove of peace replaced by a carrier pigeon. From Pele to the youth, on the way to days of glory. Doesn’t matter if you’re a bleeding heart or simply good-looking. If you’re strong like Hannah Szenes, or sharp like Mohar, only by joining forces will we finally open this portal here — so go hard.

[פזמון: רויסון] יש מלחמה שוקעת הספינה אין לאן לברוח על פני האדמה יש מלחמה אותה המנגינה אלינו שוב חוזרת מתי תגיע היונה

[Chorus: Roison] There is a war. The ship is sinking. There’s nowhere to run upon the earth. There is a war. The same melody returns to us again. When will the dove arrive?

[ברידג': רויסון] יש מלחמה, על פני האדמה ואנחנו פה מתחת מקימים מעצמה זו המחתרת משחררת את עצמה מהעין העצומה, הרדומה, מציאות מדומה

[Bridge: Roison] There’s a war, on the face of the earth, and we down here are building a power. This is the underground freeing itself from the shut eye, the sleeping one — an illusory reality.

[וורס 3: בריל] וואלה בלשון המעטה, עכשיו ימים נוראים יותר מדי רעיונות טובים של אנשים רעים אולי אני מגזים אולי זה יחסי אולי זה החמסין שגורם לי להרגיש בפנים אינפלציה של דברים נפיצים בום! המתכון, עצבים. חרדה, דיכאון, תאבון, פה גדול אווירה של כטב"ם בול על הראש איפה תלך יבואו צרות, חפש מחסה, נסה לכסות זה לא חדש במזרח התיכון, פתח חדשות נשבע לא יודע כבר מי נגד מי טוב בעצם זה לא שאי פעם ידעתי בדוק שאני מטומטם פיצוצים כי נשבע זה נשגב מהבינה שלי למה דם על הידיים זה כזה רומנטי וזה לא שגדלתי בבועה, כפרה גדלתי ירושלמי זה בדם שלי כנראה כל הדריכות הפחד המבט החשדני בכל עובר ושב החוסר נחת אני לא מאשים אף אחד מאף צד שאוכל ת'הפכה אני גם כולה בן אדם, באמיתי מבין ת'דחף אולי זה למה אני סטלה חרפה רוב הזמן מנסה לברוח מלהיות קיים כועס על העולם מזל ש-24 סקסי לדבר על טראומה לפחות יהיה לזה קהל, מימון סע

[Verse 3: Bril] Honestly, to put it mildly — these are terrible days. Too many good ideas in the hands of bad people. Maybe I’m exaggerating, maybe it’s relative, maybe it’s the hamsin that makes me feel inside an inflation of explosive things. Boom! The recipe — nerves. Anxiety, depression, appetite, a big mouth. A vibe like a UAV right on the head. Wherever you go, trouble comes; find shelter, try to cover up. It’s nothing new in the Middle East — open the news. Swear I no longer know who’s against whom. Well, truth is, it’s not like I ever knew. Am I definitely dumb? Explosions — I swear, it’s beyond my understanding. Why is blood on your hands so romantic? And it’s not like I grew up in a bubble — babe, I grew up Jerusalemite. It’s in my blood, apparently: all the vigilance, the fear, the suspicious look at every passerby, the constant unrest. I don’t blame anyone on any side that’s eating this upheaval. I’m just a human too; honestly, I get the urge. Maybe that’s why I’m disgracefully stoned most of the time, trying to run away from being at all, angry at the world. Lucky that at 24 it’s sexy to talk about trauma — at least it’ll have an audience. Mimon, go.

[חצי פזמון: רויסון] יש מלחמה שוקעת הספינה אין לאן לברוח על פני האדמה

[Half-Chorus: Roison] There is a war. The ship is sinking. There’s nowhere to run upon the earth.

[וורס 4: אברי ג'י] עם הגב לקיר באים בבום, לא ניתן להם לשרוף את התקווה לחיות פה בשלום עכשיו צריך לקום לקחת את מה ששלנו בחזרה הם לקחו את המסורת את הדת הפכו אותן למשהו רע גם בקוראן ובתורה לא מטיפים לחיות על חרב התרבות פה יכולה להיות אחרת, על אמת אין שום הצדקה לילד עם נשק מוחקים את הגבולות, בונים את הגשר עד קצה הקשת אתם קוראים לי בשמות, אומרים שאני חי בסרט כשבפועל רק אני פה לא פותח להם דלת אין לי טלוויזיה, שם זין על מאקו ישראל היום, וואי נט, 14, כולכם גסטפו שותים גספצ'ו בבלאז'ו בזמן שפלא נלחמים לאחות ת'תמונה שנשברה פה אז חלאס לחרחר פה מריבות בעם כי אחדות זה כל מה שצריך בין הירדן לים

[Verse 4: Avri G] With our backs to the wall we come in with a boom — we won’t let them burn hope. To live here in peace, now we have to rise, to take back what’s ours. They took tradition and religion and turned them into something bad. Even in the Quran and the Torah, they don’t preach living by the sword. The culture here can be different — for real. There’s no justification for a child with a weapon. We’re erasing borders, building the bridge to the end of the rainbow. You call me names, say I’m living in a movie, when in practice I’m the only one here not opening the door to them. I don’t have a TV — don’t give a damn about Mako. Israel Hayom, Ynet, 14 — you’re all Gestapo. Sipping gazpacho at the Bellagio, while Pele are fighting to mend the picture that’s been broken here. So enough with stoking strife among the people, because unity is all we need between the Jordan and the sea.

[ברידג': דיג'יי סמיילז] זה הפלא ומימון, נכנסנו לבניין לא תוכלו לבטל אותנו זה לא מזומן לא כטב"ם, לא טילים, לא בנק מטרות זה וייב שגם איכון לא יוכל לכבות X2

[Bridge: DJ Smiles] This is Pele and Mimon, we’ve entered the building. You can’t cancel us — this ain’t cash. Not a UAV, not missiles, not a target bank — it’s a vibe that even geolocation can’t shut off. X2

[וורס 5: רויסון] הם עסוקים בלהאשים, ומקללים ואני עם אבא שלי קורא תהילים ואין ייאוש ב… אין אחר מלבדו אבל בכל זאת לפעמים אני מאבד אותו מתקשה למצוא ניצוץ של אמונה לא ייתכן שזאת התמונה אחרי נדודים של 2000 שנה משהו חייב להשתנות וכנראה שצריך לרדת עמוק בשביל לעלות לא הייתי מתאים כשהיינו ילדים לא הייתי מתאים כשכולם לבשו מדים לא הייתי מתאים ולא אהיה בחיים עדיין ציוני צועני בצעדיי הקטנים

[Verse 5: Roison] They’re busy blaming and cursing, and I’m with my father reading Tehillim. And there is no despair in… there is none besides Him, but still, sometimes I lose Him. I struggle to find a spark of faith. It can’t be that this is the picture after 2,000 years of wandering. Something has to change, and apparently you have to go deep down in order to rise. I didn’t fit in when we were kids, I didn’t fit in when everyone wore uniforms, I didn’t fit in and I won’t in this life. Still a Zionist gypsy in my little steps.

[פזמון: רויסון] יש מלחמה שוקעת הספינה אין לאן לברוח על פני האדמה יש מלחמה אותה המנגינה אלינו שוב חוזרת מתי תגיע היונה

[Chorus: Roison] There is a war. The ship is sinking. There’s nowhere to run upon the earth. There is a war. The same melody returns to us again. When will the dove arrive?