שלום לאמונות הרעות ולא להתראות מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח עליי להילחם בעצמי ברוחות ולהשאיר חלון פתוח

Goodbye to the bad beliefs — and not 'see you again.' Because of all the locks on all the windows, there's no breeze here anymore. I have to fight the winds myself and leave a window open.

אם אלף מילים לא הפיחו תקווה תראה מה שתיקה אחת שווה גם אם ננעל בתוך עצמנו לא נרגיש בטוח אני יוצאת להעיר את כל העיר ומשאירה אותך לנוח

If a thousand words didn't kindle hope, see what one silence is worth. Even if we lock ourselves inside ourselves, we won't feel safe. I'm going out to wake the whole city and I leave you to rest.

וזה מוזר כשמגיע סוף הקיץ זה תמיד מזכיר לי את החורף שעבר האנשים הולכים לאט וגם אתה נוגע בי כאילו לא נגמר

And it's strange: when the end of summer comes, it always reminds me of the winter that has passed. People walk slowly, and you, too, touch me as if it hasn't ended.

על כל מה שעבר ועל מה שנאמר - על לא דבר אני לא מאמינה באמונות שמשאירות חלקות של חסר אני מעדיפה לקחת רק זיכרון אחד מוצק ולוותר על כל היתר

For all that has passed and for what was said— for nothing. I don't believe in beliefs that leave patches of lack. I prefer to take just one solid memory and give up all the rest.

מכל האלבומים הישנים נותר לי רק להתגעגע ללכת לשטח המופקר אולי הנחת איזו אבן זה חודר לפעמים לעצמות אבל אף פעם לא לבטן

Of all the old albums, all that's left for me is to long for them, to go to the abandoned ground. Maybe you placed some stone. It sometimes gets into the bones, but never into the belly.