אחת גם לא החלפנו איך מהצד בך התבוננתי ידעתי את שלי הזמן עצר חשבתי נצח איך באוויר הורגש המתח תחושה שלה שנים חיכיתי ואת כאן למולי

We didn’t exchange even a single word; how I watched you from the side, I knew — you were mine. Time stopped, I thought forever; the tension could be felt in the air. A feeling I’d waited years for, and here you are before me.

בלי מילים דיברו עיניים איך את יפה נושך שפתיים צובט עצמי מה אם חלמתי כדאי שאתעורר

Without words, eyes spoke — how beautiful you are, I bite my lips. I pinch myself — what if I’m dreaming? I’d better wake up.

לא מצליח להוריד ממך את העיניים הלב נלחם בהגיון שהתפרק בינתיים אני שלך את שלי אוהב אותך חיים שלי לא מצליח להוריד ממך את העיניים מבול של רגשות שטף לי ת‘חיים בינתיים אני שלך את שלי וכך יהיה ודאי עד יום מותי

I can’t take my eyes off you. The heart is fighting the logic that has fallen apart in the meantime. I am yours, you are mine, I love you, my life. I can’t take my eyes off you. A flood of emotions has swept through my life in the meantime. I am yours, you are mine, and so it will surely be until the day I die.

על שפת הים שעות ישבנו שאלת בצחוק איך לא הכרנו אותה העיר עשור הפרש אתה בכלל תופס איך הגורל חיבר בנינו הרבה יותר חזק משנינו וגם כשמדברים כולם שיתפוצץ כל העולם

On the seashore we sat for hours; you asked jokingly how we hadn’t met. The same city, a decade apart — can you even grasp it? How fate bound us together, much stronger than either of us. And even when everyone talks — let the whole world explode.

בלי מילים דיברו עיניים איך את יפה נושך שפתיים צובט עצמי מה אם חלמתי כדאי שאתעורר

Without words, eyes spoke — how beautiful you are, I bite my lips. I pinch myself — what if I’m dreaming? I’d better wake up.