ואני הייתי כאן כל הזמן ולא שמתם לב אני הייתי כאן ידיים על שולחן לב בוער רעב אני רציתי גם כל הזמן לא ידעתי מה אני רציתי גם עכשיו אני מוכן לרגע המושלם

And I was here all the time and you didn’t notice I was here, hands on the table, a heart burning, hungry I also wanted, all the time, I didn’t know what I wanted too; now I’m ready for the perfect moment

קראתי ספר והיה שם איש אחד חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים הלוואי היה לי כפר לחזור אליו לא רק רחוב עם בניינים ראיתי סרט על רוצח מטורף שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים

I read a book and there was a man there He returned to his village after many years I wish I had a village to return to Not just a street with buildings I saw a movie about a deranged killer who lived outside the time of other people I wish I could also forget for a moment without leaving a trail of blood on the carpets

ואני הייתי כאן כל הזמן לא משתנה אני הייתי כאן חלק בעולם עיוור אבל רואה אני חיכיתי גם כמו כולם לרגע מאושר מוכרים לנו סיפור סדרה בהמשכים סירות על הנהר

And I was here all the time, unchanged I was here, part of a world, blind yet seeing I also waited, like everyone, for a happy moment They sell us a story, a serialized series, boats on the river

קראתי ספר והיה שם איש אחד עבר לכפר גידר לו בית בלי שכנים הלוואי היה לי כפר לחזור אליו לא רק שורות של בניינים ראיתי סרט ודיברו שם על סמים איך זה מרגיש לראות הרבה יותר צבעים חבר שלי נגמר בצהריים הקרירים נמאס לו להחזיק את החיים

I read a book and there was a man there He moved to a village, fenced in a house for himself with no neighbors I wish I had a village to return to Not just rows of buildings I saw a movie and they talked there about drugs what it feels like to see many more colors My friend came to an end on the cool afternoons He got tired of holding on to life

חרטה נחרטת על הלב שלך כמו הצהרות האהבה על העצים שמישהו יעביר את השלט וישחק בערוצים הבדידות כמו סכין המנתחים כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי מחר תבוא שמחה

Regret is engraved on your heart like declarations of love on the trees Let someone pass the remote and flip through the channels Loneliness is like the surgeon’s knife I once wrote, but nothing changed Today it’s allowed to be sad, I told myself Tomorrow joy will come