הֲשָׁל֥וֹם לְךָ דּוֹדִי שָׁלְחָה אֶסְתֵּר לְמָרְדְּכַי שְׁמוּעָה רָעָה שָׁמַעְתִּי הִגִּיעָה אֵלַי מַדּוּעַ שַׂק לָבַשְׁתָּ וְאֵפֶר לְרֹאשְׁךָ הִנֵּה דּוֹדִי בְּגָדִים נָאִים שָׁלַחְתִּי לְךָ

Is it well with you, my uncle? Esther sent to Mordechai. I heard bad tidings; they have reached me. Why have you put on sackcloth and ashes on your head? Here, my uncle, I have sent you fine garments.

לֹא אָנוּם וְלֹא אִישָׁן שָׁלַח לָהּ מָרְדְּכַי עַד שֶׁתַּגִּיעַ זַעֲקָתִי אֶל מֶלֶךְ כָּל חַי בֶּגֶד שֶׁל עֲטֶרֶת מוּכָן לְעֵת תִּפְאֶרֶת אַחֵינוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה וְאַתְּ בָּאַרְמוֹן מִסְתַּתֶּרֶת

I will not slumber nor sleep, Mordechai sent to her, until my cry reaches the King of all life. A garment with a crown is prepared for a time of splendor. Our brothers are in great distress, and you are hiding in the palace.

אֶסְתֵּר שֶׁכֶּתֶר לְרֹאשָׁהּ וּלְבוּשָׁהּ מַלְכוּת תָּמִיד הִקְשִׁיבָה לְדוֹדָהּ שֶׁהִצִּילָהּ מִיַּתְמוּת וְאַף בְּזֹאת הַפַּעַם שָׁלְחָה לוֹ בַּחֲשַׁאי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ מָה מְבַקֵּשׁ מָרְדְּכַי

Esther, with a crown on her head and clothed in royalty, always listened to her uncle who saved her from being orphaned, and even this time she sent to him in secret: at the king’s gate—what does Mordechai seek?

פַּרְסִי מִשֹּׁרֶשׁ עֲמָלֵק חוֹרֵשׁ מְזִמּוֹתָיו בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְעַל גְּנָזָיו בּוֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ הִתְחַנְּנִי אֵלָיו שֶׁיְּבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁיָּצְאָה מִלְּפָנָיו

A Persian from the seed of Amalek plots his schemes with the king’s ring and over his treasuries. Come to the king, plead with him, that he annul the decree that went out from before him.

אֵיךְ אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ הִזְדַּעֲקָה אֶסְתֵּר דַּוְקָא בָּעֵת הַזֹּאת רָאוּי שֶׁאֶסְתַּתֵּר אִם הוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק אֵיךְ אוּכַל עָלָיו אִם לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּבְדוּ יָדָיו

How shall I go to the king? cried Esther. Precisely at this time it is fitting that I hide. If he is of the seed of Amalek, how can I prevail over him, if even Moses our teacher’s hands grew heavy?

כָּל אִישׁ וְכָל אִשָּׁה מֵעֲבָדָיו יְרֵאִים אֶת הַחֹק וְלֹא עוֹבְרִים עָלָיו מִי שֶׁיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אִם לֹא נִקְרָא אֶל הַמֶּלֶךְ אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשִׁיט לוֹ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וַאֲנִי זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם לֹא נִקְרֵאתִי אֵלָיו

Every man and every woman of his servants fear the law and do not transgress it: whoever comes to the king, to the inner court, if not called to the king—one law for him: to be put to death, unless he extends to him the golden scepter. And I have not been called to him for thirty days.

אַל תִּפְחֲדִי בִּתִּי מִבְּנֵי אָדָם הֲלֹא אַתְּ בִּתּוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי אַחֲרֵי מָה שֶׁהִגִּידוּ הֲרֵי הַיְּשׁוּעָה תָּבוֹא וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךָ תֹּאבֵדוּ אַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט מֵהַשְּׁלִיחוּת מִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת נִקְרֵאת לַמַּלְכוּת

Do not fear, my daughter, the sons of man; are you not the daughter of Him who spoke and the world came to be? If you keep silent after what has been declared, salvation will come, and you and your father’s house will perish. Do not imagine in your soul to escape the mission. Who knows if for just such a time you have attained royalty?

צִוְּתָה אֶסְתֵּר לְמָרְדְּכַי כְּנּוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וְצוּמוּ עָלַי שְׁלוֹשָׁה יָמִים אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ כְּפִי שֶׁהִתְבַּקַּשְׁתִּי וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי

Esther commanded Mordechai: Gather all the Jews and fast for me for three days. I will go to the king as I have been asked, and if I perish, I perish.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִיא צַמָּה שׁוֹאֶלֶת מִשְׁאָלָה מִי יְמַלֵּל אֶת נֵס הַגְּאֻלָּה חַנּוּן וְרַחוּם הֵן צִוִּיתָ לִזְכֹּר מִלְחָמָה לְךָ בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דוֹר

For three days she fasted, asking her petition. Who can recount the miracle of redemption? Gracious and compassionate—indeed You commanded to remember: a war for You against Amalek from generation to generation.

לֵב הָעוֹלָם הִתְכַּסֵּיתָ בַּסֵּתֶר וְיָרְדָה הַמַּלְכוּת לְרַגְלֵי הַשֶּׁקֶר אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר הֲפוֹךְ תַּהֲפֹךְ וְיָשׁוּב לְרֹאשָׁהּ הַכֶּתֶר

Heart of the world, You concealed Yourself in hiding, and the kingdom descended to the feet of falsehood. Master of the world, Your greatness is unfathomable— overturn, overturn, and let the crown return to its head.

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה

As long as deep in the heart a Jewish soul still yearns, and eastward, to the frontiers, an eye looks toward Zion.

לֹא, לֹא תִּדָּחֶה תְּפִלָּתֵנוּ מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיְּרַפֵּא אַחְדוּתֵנוּ מִשִּׁעְבּוּד הַלֵּב וְגָלוּת הָעַיִן

No, no—our prayer will not be rejected before our Father in Heaven, that He heal our unity from the enslavement of the heart and the exile of the eye.

לֹא לֹא תִּדָּחֶה תְּפִלָּתֵנוּ מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיָּשִׁיב אֶת אַהֲבָתֵנוּ אֶל אֶרֶץ צִיּוֹן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיָּשִׁיב אֶת אַהֲבָתֵנוּ אֶל אֶרֶץ חֶמְדַּת עֵינַיִם

No, no—our prayer will not be rejected before our Father in Heaven, that He restore our love to the Land of Zion, Jerusalem, that He restore our love to the land, the desire of the eyes.