את שרה על ציפור
שברחה מהשכן
לא מבינה את כל המילים
אבל קולך באזני מתנגן
You sing about a bird
that fled from the neighbor.
I don’t understand all the words,
but your voice rings in my ears.
והציפור הזו קורעת
את הלב של השומעים
בקולה היא מציירת
את סבלם של הכנועים
And this bird tears
the hearts of the listeners.
With her voice she paints
the suffering of the meek.
ומקומי באולם
הולך ונשבה
בגלים המקסימים
דקים דקים הם הצלילים
דוקרים כמו סכינים
And my place in the hall
is ever more ensnared
by the enchanting waves.
The sounds are so thin, so thin,
they prick like knives.
ומקומי בעולם הולך וצר
במים הגואים
גלים גלים משתוללים
כמו שרק מסכנים יכולים
And my place in the world keeps narrowing,
in the swelling waters;
waves upon waves run wild,
as only the wretched can.
את שרה על ציפור
ודם במקורה
כל הדרך אלייך
בכנף שבורה
העולם בוכה איתה
עם נפשה האבודה
וממליח בדמעותיה
את הארץ הכבודה
You sing about a bird,
with blood in her beak,
all the way to you,
with a broken wing.
The world weeps with her,
with her lost soul,
and salts with her tears
the venerable land.
ורק את שניקית את פצעיה
ידעת את האמת המרה
שהדם שנמהל בדמיה
הוא דם השכן שהיא דקרה
And only you, who cleaned her wounds,
knew the bitter truth,
that the blood mingled with her blood
is the neighbor’s blood whom she stabbed.
וכל הזמן הזה
שאת שרה
הלב שלי פועם
ובאולם אני דוממת
את קולו של השכן
And all this time,
while you sing,
my heart beats,
and in the hall I silence
the neighbor’s voice.
מוקסמת מפנייך
איך אוכל להתגונן
כשאת באה בשירייך
בחייקי להתנחם
Enchanted by your face,
how can I defend myself,
when you come with your songs
to my bosom for comfort.
וכל הזמן הזה
שאת שרה
בנימי נימי
אני יודעת
שהציפור הזו
שרה עלי
And all this time,
as you sing,
in my very fibers
I know
that this bird
is singing about me.
