[וורס 1] אחד הוא מספר המדינות מהירדן לים שתיים - מספר המדינות שיום אחד יהיו כאן שלוש שנים וארבע חודשים הוא הזמן שנתתי לצה"ל לא הייתי בקבע, הייתי בנח"ל חמישה שקלים עולה נסיעה באוטובוס עירוני בעצם, ארבע תשעים .אבל עד שהדיסק ייצא נותרו עוד כמה חודשים ,הייתי בן שש כשסאדאת בא לארץ .בן שבע כשהם חתמו על ההסכמים ,שמונה הוא המספר של אורי מלמיליאן .שהוא בלי שום ספק גיבור ילדותי ,תשע פעמים הייתי קרוב מדי לפיגוע .לפחות - נכון לעכשיו עשר - התשובה הכי ישראלית לשאלה - ״מה המצב?״

[Verse 1] One is the number of states from the Jordan to the sea. Two is the number of states that one day will be here. Three years and four months is the time I gave to the IDF. I wasn’t career military; I was in Nahal. A ride on a city bus costs five shekels, actually, four ninety. But there are still a few months left until the album comes out. I was six when Sadat came to the country, seven when they signed the agreements. Eight is Uri Malmilian’s number, who is without any doubt the hero of my childhood. Nine times I was too close to an attack— at least for now. Ten—the most Israeli answer to the question: “What’s up?”

[פזמון] X4 גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים .עשרים וארבע, שבע, שתיים עשרה חודשים

[Chorus] X4 I too, like all the Jews, am busy with numbers: twenty-four, seven, twelve months.

[וורס 2] .אשתי בת עשרים ושבע, אני בן שלושים .מתקרב מאד הרגע בו נרצה להביא ילדים אבל נרצה גם שיהיה להם הכל .אוכל, בגדים, כדורגל, משחקים את מנכ"ל בנק הפועלים זה לא מטריד כי הוא מביא הביתה כל יום .עשרים ותשע אלף שמונה מאות ושש עשרה שקלים (!כל יום? אינעל רבאק) תחלקו את זה בשתיים, בחמש, בעשר וזו עדיין משכורת חודשית יפה להיום יסכימו איתי אלפי מפוטרי מפעלי הטקסטיל .בישובי הדרום הצמיחה בישראל באלפיים ואחת .היתה מינוס אפס נקודה שש אחוז אנשים שעד אתמול היתה להם עבודה רואים עגבנייה בפח וחושבים ("איזה ביזבוז") מצב המשק הישראלי הוא החמור ביותר .בארבעים ושמונה השנים האחרונות (?..ארבעים ושמונה? מוכר לי המספר הזה! מאיפה לעזאזל) ארבע חברות סלולאר מתחרות על האוזן של שבעים וחמש אחוז מהישראלים מנכ"ל סלקום הולך לבנק פעם בחודש מפקיד משכורת שש מאות שבעים וארבע אלף שקלים יש רבע מיליון מובטלים .שלושים ושש אלף מהם נוספו השנה .....כנראה שאלי לוזון צודק כשהוא שר

[Verse 2] My wife is twenty-seven; I’m thirty. The moment when we’ll want to have children is getting very close, but we also want them to have everything: food, clothes, soccer, games. This doesn’t bother the CEO of Bank Hapoalim, because he brings home every day twenty-nine thousand eight hundred and sixteen shekels. (Every day? Damn!) Divide that by two, by five, by ten— it’s still a nice monthly salary today, as thousands of laid-off textile-factory workers in the southern towns would agree. Growth in Israel in 2001 was minus zero point six percent. People who had a job just yesterday see a tomato in the trash and think, “What a waste.” The state of Israel’s economy is the worst in the last forty-eight years. (Forty-eight? That number sounds familiar! From where, for heaven’s sake?) Four cellular companies are competing for the ears of seventy-five percent of Israelis. The CEO of Cellcom goes to the bank once a month, deposits a salary— six hundred seventy-four thousand shekels. There are a quarter of a million unemployed; thirty-six thousand of them were added this year. Apparently Eli Luzon is right when he sings.

[פזמון] X4 גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים .עשרים וארבע, שבע, שתיים עשרה חודשים

[Chorus] X4 I too, like all the Jews, am busy with numbers: twenty-four, seven, twelve months.

[וורס 3] זייפנים מציעים בעשרה שקלים .דיסק שעבדנו עליו ארבע שנים הדולר עלה בעשרות אגורות תוך שלושה שבועות הזניק את שכר הדירה .למאות אלפי אנשים בכיס אין מספיק לספרי לימוד וטיטולים ?מה עשתה הממשלה בתגובה .קיצצה שתיים עשרה אחוז מקצבאות הילדים כשאישה תלך לעבודה היא תביא כל שעה ,שבע שקל ועשרים אגורות בממוצע פחות .ממה שגבר באותה העבודה היה מביא ואני לא נביא אבל בין חמש מאות לשש מאות איש ,ימותו השנה בכביש ,אדוני כבוד שר התחבורה ?איך הנתון הזה גורם לך להרגיש ועדיין המספר הכי גדול עד היום שמגלם את התקווה אבל ממחיש את האסון הוא זה שכשאומרים אותו ..כל אדם שפוי עובר לדום הוא .שש מיליון

[Verse 3] Bootleggers offer for ten shekels a disc we worked on for four years. The dollar rose by tens of agorot and within three weeks sent rents skyrocketing for hundreds of thousands of people. There isn’t enough in the pocket for textbooks and diapers. What did the government do in response? It cut children’s allowances by twelve percent. When a woman goes to work, each hour she brings on average seven shekels and twenty agorot less than a man would bring in the same job. And I’m no prophet, but between five hundred and six hundred people will die on the road this year. Mr. Honorable Minister of Transportation, how does this figure make you feel? And still the biggest number to this day, which embodies hope but illustrates the disaster, is the one that, when it’s said, every sane person stands at attention: six million.

[פזמון] X4 גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים ...עשרים וארבע, שבע, שתיים עשרה חודשים

[Chorus] X4 I too, like all the Jews, am busy with numbers: ...twenty-four, seven, twelve months.

[אאוטרו] ...גם אני כמו כל היהודים

[Outro] ...I too, like all the Jews.