הוי ארצי, הורתי, מדוע ?כה שדוף נופך ועצב זיכרונה של ארץ חורגת בלי משים עולה על הלב

O my land, my mother, why are luster and sorrow so withered? The memory of a foreign land unawares rises upon the heart.

על גבעה - פירחחי אשוח במישור - ישישי אלון במורד, על חופי הפלג בנות ליבנה בכסות שבתון

On the hill — fir blossoms; on the plain — ancient oaks; down the slope, along the stream’s banks — birch maidens in Sabbath dress.

יד השמש תיקצר מתקוע בלב היער רומח אדום יום תמים במישכן בני אורן אפלה ריחנית וחלום

The hand of the sun is too short to pierce; in the heart of the forest, a crimson spear; an innocent day in the dwelling of the sons of the pine — fragrant darkness and a dream.

הוי, אימי! הן נחלה עליך הן נתבע עלבונך מאל - על מוכי צהרייך כקדם עוד תרעיפי ניחוח וצל

Oh, my mother! Yes, sickness has fallen upon you; yes, your affront shall be exacted by God — over those smitten by your noonday, as of old, you will yet pour out fragrance and shade.