יצאנו אט, חיוור היה הליל במרחקים הבליחו האורות ואת היית יפה כשתי עינייך עת הדמעות היו בן עצורות

We set out slowly, the night was pale In the distance, the lights glimmered And you were as beautiful as your eyes When the tears were held within them

ילל התן, ואת הלכת לכרם ודמעתך נשרה כמו שרף ואת זכרת את השעות בטרם יצאנו במשעול הצר לקרב

The jackal howled, and you went to the vineyard And your tear fell like resin And you remembered the hours before we set out along the narrow path to battle

ואת זכרת צחוקנו כמו נחל ואת זכרת ריקוד ומפוחית ואת זכרת את ערימת השחת ואת מגע ידו של היחיד

And you remembered our laughter like a stream And you remembered dance and a harmonica And you remembered the haystack And the touch of the hand of the one

ואם נותרת והבדידות חובקת ואת פוסעת בכרמים לאט את תחכי על כן כל כך בשקט נפרדנו וחייכנו במבט

And if you remained and loneliness embraces And you step among the vineyards slowly And so you will wait so very quietly We parted and smiled with a glance