נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד
כבר היה הוא ביש גדא גדול
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל -
אליפלט הוא ילד בלי אופי
אין לו אופי אפילו במיל
Let us sing the song of Elifelet
and let us all say aloud:
when he was still just a child,
he was already terribly unlucky.
About him neighbors, men and women, spoke ill
and said: nothing will help —
Elifelet is a boy without character,
he hasn't got even a shred of character.
אם גוזלים מידיו צעצוע
הוא נשאר מבולבל ומחייך
מחייך מבלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך
If someone snatched a toy from his hands,
he stayed bewildered and smiling,
smiling without knowing why,
how, for what reason, or how come.
ונדמה כי סביבו, זה מוזר
אז דבר מה התרונן כה ושר
בלי מדוע ובלי כיצד
בלי היכן ובלי איך ולמה
בלי לאן ומאיזה צד
בלי מתי ובלי אן וכמה
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת
אם נסביר לך מה זה יועיל
איזה ילד אתה אליפלט
And it seemed that around him — how strange —
something was so uplifted and sang,
without a why and without a how,
without a where and without a how and a why,
without a whither and from which side,
without a when and without where and how much,
for around, like a violin and a flute,
a bright, ringing melody.
If we explain it to you, what good will it do?
What a child you are, Elifelet.
בליל קרב ברעום אש מזנקת
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת
מלאי תחמושת אזל בה מכבר
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש
וכיוון שאין אופי במיל לו
הוא זחל כך ישר מול האש
On a night of battle, with the roar of leaping fire,
among the men of the company a voice went round:
the forward post is cut off,
its ammunition supply has long since run out.
Then Elifelet felt as though
he had to renew the supply,
and since he has no character at all,
he crawled straight into the fire.
ובשובו מהומם ופצוע
התמוטט הוא, כרע וחייך
הוא חייך מבלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך
And on his return, stunned and wounded,
he collapsed, sank to his knees and smiled.
He smiled without knowing why,
how, for what reason, or how.
ובליבות חבריו, זה מוזר
אז דבר מה התרונן כה ושר
בלי מדוע ובלי כיצד
בלי היכן ובלי איך ולמה
בלי לאן ומאיזה צד
בלי מתי ובלי אן וכמה
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת
אם נסביר לך מה זה יועיל
איזה ילד אתה אליפלט
And in the hearts of his comrades — how strange —
then something so exulted and sang,
without a why and without a how,
without a where and without a how and a why,
without a whither and from which side,
without a when and without where and how much,
all around, like a violin and a flute,
a bright, ringing melody.
If we explain it to you, what good will it do?
What a child you are, Elifelet.
ובלילה חבוש קסדת פלד
אט ירד המלאך גבריאל
וניגש למראשות אליפלט
ששכב במשלט על התל
הוא אמר: אליפלט אל פחד
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת
אף שאין לך אופי במיל
And at night, wearing a steel helmet,
the angel Gabriel slowly descended
and came to Elifelet’s bedside,
as he lay in the strongpoint on the hill.
He said: “Elifelet, fear not,
Elifelet, do not fear or quail;
on high we are pleased with you,
though you have no character at all.”
זהו זמר פשוט גם תמוה
אין ראשית לו וסוף והמשך
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך
This is a simple yet puzzling song;
it has no beginning, no end, no continuation.
We sang it without knowing why,
how, for what reason, or how.
זימרנוהו כך סתם זה מוזר
כי דבר מה התרונן בו ושר...
We sang it just like that — how strange —
for something in it exulted and sang...
