שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו ימיהם בנעימים יחלפו שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו גם ברדתם שאול לא יזקינו נצח לא יפרדו, יחד יחיו בבית אחד

A song for the wise lovers who love with wisdom their days will pass pleasantly a song for the wise lovers who love with wisdom even as they descend to Sheol, they will not grow old never will they part; together they will live in one house

שיר לאוהבים הנבונים על משכבם, באין מילה ביד אחת את המנורה יכבו יחד יעצמו את עינהם זה את זה יברכו ובעת האחד קורא את האור הקטן ידליקו את נשימת ילדיהם שומעים שאון ורוח חצות

A song for the wise lovers on their bed, without a word with one hand they will extinguish the lamp together they will close their eyes they will bless one another and when one calls they will light the small light the breath of their children they hear a din and the midnight wind

שיר לאוהבים הנבונים אשר בנו להם בית ואת דלתו נעלו הגיפו היטב את התריסים בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר אורח לא יבוא בלילה אשר כזה וכי יבוא, אל תפתחו את הדלת מאוחר, ורק קור נושב בעולם וגם משורר - ממצוקה, לא משפע - הוא שר הישארו חבוקים

A song for the wise lovers who built themselves a house and locked its door well shut the shutters outside it's cold and windy, and outside they wait for rain no guest will come on a night such as this and if he comes, do not open the door it is late, and only cold blows in the world and even the poet — from hardship, not from abundance — sings stay embraced

שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו ישארו חבוקים

A song for the wise lovers who love with wisdom they will remain embraced