אישה שלי את ואני עכשיו זה כבר סיפור גמור עם כל מה שמותר עם כל מה שאסור והלילות אותנו מחבקים בחום ופה ושם אנחנו גם פותרים חלום את ואני שם מצאנו סוף סוף חוף שבו הלב עושה עיניים לאהוב

My wife You and I now, it’s already a done deal, With all that’s allowed and all that’s forbidden, And the nights embrace us warmly, And here and there we also unravel a dream, You and I found there, at last, a shore Where the heart flirts with love.

ולימים יש טעם טוב של אור מתוק שלצילו מותר לבכות וגם לצחוק והילדים, והילדים והילדים הם גם הראייה, גם העדים

And with time there’s a good savor of sweet light, In whose shade it’s allowed to cry and also to laugh, And the children, the children, the children— They are both the proof and the witnesses.

אישה שלי את ואני עכשיו זה כבר סיפור אחר עם כל הטוב הרע, היש והחסר עם כל החושך והאור שמסביב עם כל הסתיו שיש בנו והאביב את ואני עכשיו זה קן ומשפחה זה גם שתיקות מתחת לאותה שמיכה

My wife You and I now, it’s already a different story, With all the good and the bad, the plenty and the lack, With all the darkness and the light around, With all the autumn within us and the spring, You and I now, it’s a nest and a family, It’s also the silences beneath the same blanket.

ולימים יש טעם טוב של אור מתוק שלצילו מותר לבכות וגם לצחוק והילדים, והילדים והילדים הם גם הראייה, גם העדים

And with time there’s a good savor of sweet light, In whose shade it’s allowed to cry and also to laugh, And the children, the children, the children— They are both the proof and the witnesses.

אישה שלי את ואני עכשיו זה כבר סיפור מזמן שנים חולפות ומשאירות בנו סימן וקמט של חוכמה ושל ניסיון חיים נפרד בצער רב מגיל הנעורים את ואני נאהב יום יום שנה שנה להזדקן בתוך חיקך, זו מתנה

My wife You and I now, it’s already a long-standing story, Years pass and leave a mark in us, And a wrinkle of wisdom and of life experience, We part with great sorrow from the age of youth, You and I will love day by day, year by year, To grow old in your embrace, that is a gift.

לימים יש טעם טוב של אור מתוק שלצילו מותר לבכות וגם לצחוק והילדים, והילדים והילדים הם גם הראייה, גם העדים

With time there’s a good savor of sweet light, In whose shade it’s allowed to cry and also to laugh, And the children, the children, the children— They are both the proof and the witnesses.