בעיר הזאת אני כבר גר כל כך הרבה שנים וחי לי פה את כל חיי כמו איזה עירוני קנאי

In this city I have already lived so many years and live my whole life here like some ardent city-dweller

מרפסת פלוס דירה תמונה על קיר ומנורה עם שמש רוח ועם ים ועם אישה אוהבת גם

Balcony plus apartment a picture on the wall and a lamp with sun, wind, and sea and with a loving woman too

כן זה טוב לשמוע איך הקצב רץ לחשוב איך שהדם זורם לנשום אותך קרוב כן זה רע שאין כבר דרך חזרה והדברים שכבר קרו אף פעם לא יקרו אישה

Yes, it’s good to hear how the rhythm runs, to think how the blood flows, to breathe you close. Yes, it’s bad that there’s no way back anymore, and the things that have already happened will never happen again, woman.

קולות פסנתר צלולים ריחות מטבח ותבשילים וילד שכל כך מזכיר נסיך רחוק באיזה שיר

Clear piano sounds, kitchen smells and stews, and a child who so much reminds a distant prince in some song.

אני עושה דברים פוגש גם כמה חברים ולפעמים ביום יפה תופס חלום בבית קפה

I do things, meet a few friends too, and sometimes on a lovely day I catch a dream at a café.

וכשהלילה בא אז לפעמים ללא סיבה הולכים בי כמו על בהונות נופי ילדות וזכרונות

And when the night comes, then sometimes for no reason, childhood landscapes and memories walk within me on tiptoe.

הזמן מזמן לזמן נושא אותי הרחק מכאן אבל כמו נער מאוהב אני תמיד חוזר ושב

Time from time to time carries me far from here, but like a lovesick boy I always return again and again.