אני גר מול המים בין שדות ובין חול מעלי השמיים וממול ים כחול לפעמים אני חי פה לפעמים אני מת לפעמים הדמיון פה כבר נראה כמו אמת יש לילות של ירח במזרח הזה יש ימים שצורח הכאב בחזה

I live facing the water between fields and sand above me the skies and opposite, a blue sea sometimes I live here sometimes I die sometimes the imagination here already seems like the truth there are moonlit nights in this East there are days when the pain in the chest screams

אני גר מול המים והאופק רחוק וגבוהים השמיים והים הוא עמוק יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה כאן יודעות השפתיים לחייך לזמן כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן

I live facing the water and the horizon is far and the skies are high and the sea is deep beauty here has a taste of the traces of war here grasses of rage grow among flowers of consolation here the lips know to smile at time here the eyes weep for years now on their own

אני גר מול המים ונופים משכבר מספרים לי בינתיים איך הפכו לעפר כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות כאן שותים את הצער בגביעי אהבה כאן שרים שירי סער בין תפילות אשכבה

I live facing the water and landscapes from long ago meanwhile tell me how they turned to dust here you’ll find in every stone also the remnants of dreams here they carry the suffering inside the basket of joys here they drink the sorrow from goblets of love here they sing songs of storm among prayers for the dead