[בית 1] להתעורר לתוך עוד בוקר כמו אתמול שלשום רוצה לישון ולהמציא לי עוד חלום רק הוא ניצב פה וצופה בי מאיץ ולא מפסיק בתקתוקיו אדיש, אדיש על השידה זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה

[Verse 1] To wake into another morning, like yesterday and the day before. I want to sleep and make up another dream for myself, only it stands here and watches me, hurrying me and never stopping, with its indifferent ticking, indifferent on the nightstand. It’s the clock, it’s the habit, it’s the routine.

[בית 2] אני לוקחת לי עוד יום של חול מהארון מן המראה דמותי נקרעת, הגיון או שגעון וגם הפעם מוותרת כי מאיץ ממולי אותו שעון, שעון תאום מהשידה זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה

[Verse 2] I take another weekday out of the closet, from the mirror my image is torn — reason or madness. And this time too I give in, because facing me it urges me on, that same clock, a twin clock from the nightstand. It’s the clock, it’s the habit, it’s the routine.

[פזמון] עבד של הזמן של השעון שמן הסתם אותו המצאנו בעבר עבד של הזמן עובדי אליל שמן הסתם אותו המצאנו בעבר זה השעון שמדכא את העיקר

[Chorus] A slave of time, of the clock that, presumably, we invented in the past. A slave of time, idol worshipers of that which, presumably, we invented in the past. It’s the clock that suppresses what matters.

[בית 3] אני עוקפת מימין כמו שכולם עושים אצל כולם אצים רצים אותם המחוגים ולא מוצאת את הבלמים לא מוצאת נשימה אני נוזלת עם הזמן בלי שליטה זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה

[Verse 3] I overtake on the right, like everyone does, for everyone the same hands are rushing, running, and I can’t find the brakes, can’t find a breath, I melt away with time, out of control. It’s the clock, it’s the habit, it’s the routine.

[פזמון] עבד של הזמן של השעון שמן הסתם אותו המצאנו בעבר עבד של הזמן עובדי אליל שמן הסתם אותו המצאנו בעבר זה השעון שמדכא את העיקר

[Chorus] A slave of time, of the clock that, presumably, we invented in the past. A slave of time, idol worshipers of that which, presumably, we invented in the past. It’s the clock that suppresses what matters.

[סגירה] אולי אם הוא לא היה, הכול היה שונה אבל בטוב וגם ברע כמו נישואין (בלי אהבה) זה ההרגל, זאת השגרה זה השעון זה השעון

[Outro] Maybe if it weren’t there, everything would be different, but for better and for worse, like a marriage (without love). It’s the habit, it’s the routine, it’s the clock, it’s the clock.