[בית ראשון]
שני מקסיקנים על רכס
שמש גבוהה במרום
אומר האחד, "היי חואן, פקח עינייך
"אתה עוד תיפול לתהום
[Verse 1]
Two Mexicans on a ridge,
the sun high above.
One says, "Hey, Juan, open your eyes,
you’ll end up falling into the chasm."
חואן, כמו שהוא מהלך לו
שקוע באיזה חלום
לא פוקח עיניו, מחייך ומגחך לו
"?חוזה, איפה יש כאן תהום"
Juan, as he walks along,
lost in some dream,
doesn’t open his eyes, smiles and chuckles:
“José, where is there a chasm here?”
[פזמון]
ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה
[Chorus]
And a minute passed, another minute, another minute,
until José heard the knock.
[בית שני]
למרות שכאילו אין טעם
חוזה מנסה צעקה
והוא לא מאמין אבל פעם אחר פעם
עולה אל אזניו מן אנקה
[Verse 2]
Although it seems pointless,
José tries a shout,
and he can’t believe it, but time after time
a groan reaches his ears.
חוזה משלשל מיד חבל (משלשל)
איזה עשר דקות כך עוברות (כך עוברות)
ימשוך גם ימשוך, הוא נכון לכל סבל (הוא נכון)
ברם חואן, שתי ידיו קצת שבורות (שתי ידיו)
כן, הן שבורות
José immediately lowers a rope (lowers),
some ten minutes pass like that (like that),
he pulls and pulls—he’s ready for any hardship (he’s ready),
but Juan’s two hands are a bit broken (both his hands),
yes, they’re broken.
[פזמון]
כי עברה דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה
[Chorus]
Because a minute passed, another minute, another minute,
until José heard the knock.
[בית שלישי]
"!חוזה צועק, "תפוס ברגליך
חואן, גם רגליו לא כתקנן
"חוזה לא נואש, "אז נסה בשינייך
בסדר", עונה לו חואן"
[Verse 3]
José shouts, “Hold on with your legs!”
Juan—his legs aren’t right either.
José doesn’t despair: “Then try with your teeth.”
“Okay,” Juan answers him.
חוזה כורך את החבל סביב סלע (זה כורך)
מושך וכורך ומושך (ומושך)
חוזה הידיד, עושה נפשו סלע (שה נפשו)
מושך ושפתיים נושך (ושפתיים)
כן, הוא נושך
José winds the rope around a rock (winds),
pulls and winds and pulls (and pulls),
José the friend steels himself like a rock (steels himself),
pulls and bites his lips (and lips),
yes, he bites.
[פזמון]
כי הוא זוכר דקה, עוד דקה ,עוד דקה
עד אשר שמעו אוזניו את הדפיקה
[Chorus]
For he remembers a minute, another minute, another minute,
until his ears heard the knock.
[בית רביעי]
שני מקסיקנים עם כוח
נגד גובה קדומים נוראי
חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע
בלחץ שיניו הפראי
[Verse 4]
Two Mexicans with strength
against a terrible primeval height.
Juan already begins to tear the rope
with the wild pressure of his teeth.
חוזה, כבר ידו מתרופפת
נגלים פני חואן המסכן
היי חואן", צועק חוזה עם שפתו הנוטפת"
"!תה חי?"- עונה חואן, "כן-"
José—his hand already loosening,
the face of poor Juan comes into view.
“Hey, Juan,” José shouts, his lip dripping.
“Are you alive?” — “Yes,” answers Juan.
[פזמון]
ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה
[Chorus]
And a minute passed, another minute, another minute,
until José heard the knock.
:לפיכך מוסר השכל
מי שנדפק פעם אחת
כבר לא יכול להיגמל מזה
Therefore, the moral:
whoever got screwed once
can no longer wean themselves from it.
