לפעמים אני יושב לי ככה סתם וחושב על התנ"ך ועל אבינו אברהם חושב לי על אבינו אבינו אברהם איך בבוקר היה קם בבת אחת מסתובב עם הגמלים בין החידקל והפרת רועה שם את צאנו בין החידקל והפרת

Sometimes I just sit like that for no particular reason, and think about the Bible and about our father Abraham, I think about our father, our father Abraham, how in the morning he would get up all at once, wandering with the camels between the Tigris and the Euphrates, pasturing his flock there between the Tigris and the Euphrates.

יום אחד פתאם נפל דבר אלהים אמר לאברהם: עכשיו אתה נבחר של נעליך, כנס את הגמלים ואת האשה ואת הילדים לך לך אחורה אל תביט לך מארצך תהיה פליט

One day, suddenly, something happened, God said to Abraham: now you are the chosen one. Take off your shoes, gather the camels, and the wife and the children, go, go; don’t look back, leave your land; be a refugee.

או לפעמים אני חוצה את הרחוב וחושב על התנ"ך ועל אבינו יעקב חושב לי על אבינו אבינו יעקב איך למרות הצלחתו התחיל לחשוש היורה סרב לבוא, ולא בא גם המלקוש יעקב אבינו פתאם התחיל לחשוש

Or sometimes I cross the street and think about the Bible and about our father Jacob, I think about our father, our father Jacob, how, despite his success, he began to worry, the early rain refused to come, and the latter rain didn’t come either, our father Jacob suddenly began to worry.

יום אחד כבר לא היתה ברירה הוא הבין: צריך מיד לנוע למדינה זרה את רעבונו אמנם השקיט, אך במלכות מצרים הפך הוא לפליט את רעבונו השקיט במצרים הוא נהיה פליט

One day there was no choice anymore, he understood: he must immediately move to a foreign land. He did quiet his hunger, but in the kingdom of Egypt he became a refugee, he quieted his hunger; in Egypt he became a refugee.

העולם שלנו מתקדם מהר יש מלא בני אדם, בקרוב יהיו יותר ולא בכל מקום יש אוכל לכולנו במקום אחד יש אוכל לכולם במקום שני מעט, בשלישי הוא לא קיים ‫ובוא נגיד לרגע שזה קצת מענין אותנו, לא?‬

Our world is advancing fast, there are lots of people; soon there will be more, and not everywhere is there food for all of us. In one place there is food for everyone, in a second, little; in a third, it doesn’t exist, and let’s say for a moment that this interests us a bit, right?

כשאתה חוצה את הרחוב ורואה איזה פליט שלא נראה כל כך טוב אל תשכח מאיפה אתה בא מאיזה פליט שדומה לך לא לא אל תגיד לי ״אל תגזים״ אבותינו גם היו פליטים

When you cross the street and see some refugee who doesn’t look so good, don’t forget where you come from — from some refugee who resembles you. No, no, don’t tell me “don’t exaggerate”; our forefathers were also refugees.