['פזמון: נצ'י נצ] ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש

['Chorus: נצ'י נצ] A land that devours its inhabitants, and flowing with milk, honey, and azure, at times she herself also robs the poor man’s ewe-lamb.

['בית 1: נצ'י נצ] ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת

['Verse 1: נצ'י נצ] A land whose clods are sweet to her, and salty like the weeping of all her shores, which her lovers gave her — all they could give.

['גשר: נצ'י נצ] שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים

['Bridge: נצ'י נצ] The white squill returns to bloom, there, alone on the road, and the jasmine will bring back its fragrance — the fields of her lost time.

['פזמון: נצ'י נצ] ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש

['Chorus: נצ'י נצ] A land that devours its inhabitants, and flowing with milk, honey, and azure, at times she herself also robs the poor man’s ewe-lamb.

[בית 2: טל הפטר] כל אביב שבים לה סביוניה לכסות את כל קמטי פניה רוח קיץ עצב אבניה ילטף באור

[Verse 2: טל הפטר] Every spring her savyon flowers return to her to cover all the wrinkles of her face, the summer wind, the sorrow of her stones, will caress with light.

[בית 3: טל הפטר] שב הסתיו עם כובד ענניה לעטוף אפור את כל גניה והחורף את שמורות עיניה הבוכות יסגור

[Verse 3: טל הפטר] Autumn returns with the weight of its clouds, to wrap all her gardens in gray, and winter will close the guards of her weeping eyes — their weeping.

[גשר: טל הפטר] שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים

[Bridge: טל הפטר] The white squill returns to bloom, there, alone on the road, and the jasmine will bring back its fragrance — the fields of her lost time.

[פזמון] ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש

[Chorus] A land that devours its inhabitants, and flowing with milk, honey, and azure, at times she herself also robs the poor man’s ewe-lamb.