לימים זה נשכח כאיננו אבל כשהערב אורב אומר לך כך בינינו פחות אבל עוד כואב

With time it’s forgotten as if it never was But when evening lurks I tell you this, between us Less, but it still hurts

על מה שנפצע בי, נפצע והגליד כמעט ואינני חושב לומדים לחיות עם זה ככה פחות אבל עוד כואב

About what was wounded in me, wounded and scabbed over I hardly think about it You learn to live with it like that Less, but it still hurts

עם כוס ורקיק אפשר להמתיק אין קץ לבריחות זה לא נעלם רק רחוק או נרדם וכואב אבל פחות לא נעלם רק רחוק כואב אבל פחות

With a cup and a biscuit you can sweeten it There’s no end to the escapes It hasn’t vanished, just distant or asleep And it hurts, but less Not gone, just far away Hurts, but less

פחות ועדיין, עדיין פוגע זה בא והולך את יודעת זה כואב כשאני, אני בך נוגע זה כואב כשאת נוגעת

Less, and still, it still hurts It comes and goes, you know It hurts when I—I touch you It hurts when you touch

פחות ועדיין, עדיין פוגע זה בא והולך את יודעת כואב כשאני, כואב לי כשאת זה כואב כשאת נוגעת

Less, and still, it still hurts It comes and goes, you know It hurts when I, it hurts me when you It hurts when you touch

לימים זה נשכח כאיננו אבל כשהערב אורב אומר לך כך בינינו פחות אבל עוד כואב

With time it’s forgotten as if it never was But when evening lurks I tell you this, between us Less, but it still hurts

לא עד כדי אנחות ואם רע לי אני כותב

Not to the point of sighs And if I feel bad, I write

כואב אבל פחות פחות אבל עוד כואב כואב אבל פחות פחות אבל עוד כואב

It hurts, but less Less, but it still hurts It hurts, but less Less, but it still hurts

פחות ועדיין, עדיין פוגע זה בא והולך את יודעת כואב כשאני, כואב לי כשאת זה כואב כשאת נוגעת

Less, and still, it still hurts It comes and goes, you know It hurts when I, it hurts me when you It hurts when you touch